הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

נוספו 798 בתים ,  16:02, 14 במאי 2019
שורה 102: שורה 102:
ייתכן שהם הבינו כפי הפירוש הראשון שהובא לעיל, שהחובה ללמוד לאלתר הוא כדין שאר ברכות המצוות דבעינן [[עובר לעשייתן]], ולכן הוא הדין לשאר ברכות התורה. ולפי דבריהם גם אין לחוש כלל להפסק ולהיסח הדעת במשך ביום, לא בברכות התורה ולא באהבה רבה.
ייתכן שהם הבינו כפי הפירוש הראשון שהובא לעיל, שהחובה ללמוד לאלתר הוא כדין שאר ברכות המצוות דבעינן [[עובר לעשייתן]], ולכן הוא הדין לשאר ברכות התורה. ולפי דבריהם גם אין לחוש כלל להפסק ולהיסח הדעת במשך ביום, לא בברכות התורה ולא באהבה רבה.


== הפסק ולימוד לאלתר ==
== הפסק בלימוד וחובת הולימוד לאלתר ==
=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===
כפי שהתבאר רוב הראשונים לא חוששים להפסק והיסח הדעת בלימוד לחייב שוב בברכת התורה. יש החוששים לזה רק למי שנפטר בברכת אהבה רבה, ואף בזה כתבו הראשונים שלא נהגו לברך. ומ"מ דנו הראשונים על דברים מסויימים שאולי כן יש להגדירם כהפסק והיסח הדעת לחייב שוב לברך ברכת התורה גם באמצע היום.
דעת '''רבנו תם''' מובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ומדברי ה'''אגור''' (א) נראה שלמד כן מתוך דברי הגמרא עצמה, שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע, זהו דווקא לאחר עלות השחר, אך אם קורא קודם עלות השחר נפטר בברכת אהבה רבה של שחרית של אתמול. וכתב האגור שרבנו תם יחיד בדבר זה, וכל הפוסקים חלוקים עליו.


ב'''רשב"א''' מובא שהעידו תלמידי רש"י על '''רש''' שכשהיה משכים ללמוד ומברך ברכות התורה, היה חוזר ומברך שוב בבית הכנסת כמו באותם הימים שלא היה משכים ללמוד. והביא לזה ראיה מברכות התורה שאדם מברך כשעולה לתורה, אף שבירך כבר קודם התפילה. וכתב הרשב"א שתוספות חלקו עליו ואמרו שאינו דומה לקורא בתורה ששם בלאו הכי צריך לברך מפני שכך תיקנו על קריאה בציבור.
=== דעת רש"י ===
ב'''שו"ת רש"י''' (רסא) מובא שהרב ר' שמעיה זצ"ל, תלמידו של רש"י כתב שרשכשהיה משכים לעסוק בתורה מברך ברכות התורה, וכשהלך לביהכ"נ לומר ברכות ופסוקי דזמרה חוזר ומברך בתורה, כמו באותן הימים שלא השכים ללמוד. ונתן טעם לדבריו, כמו שברכת התורה כשעולה לתורה לא נחשבת ברכה לבטלה, אף על פי שכבר בירך קודם, ה"ה דלא חשיב כאן ברכה לבטלה. והביא דברים אלו ה'''רשב"א''' בחידושיו. וכתב הרשב"א שתוספות חלקו עליו ואמרו שאינו דומה לקורא בתורה ששם בלאו הכי צריך לברך מפני שכך תיקנו על קריאה בציבור.
<BR/>וכן דעת ה'''רא"ש''' בתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) ובפסקים (א יג) שהמשכים ללמוד קודם שילך לבית הכנסת יש לו לברך ברכות התורה לפני לימודו, ושוב אינו צריך לברך בבית הכנסת בשביל פסוקי הקרבנות שקורא קודם התפילה.  
<BR/>וכן דעת ה'''רא"ש''' בתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) ובפסקים (א יג) שהמשכים ללמוד קודם שילך לבית הכנסת יש לו לברך ברכות התורה לפני לימודו, ושוב אינו צריך לברך בבית הכנסת בשביל פסוקי הקרבנות שקורא קודם התפילה.  


=== דעת רבנו תם ===
דעת '''רבנו תם''' מובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ובספר ה'''אגור''' (א) ביאר שלמד כן מתוך דברי הגמרא עצמה, שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע, זהו דווקא לאחר עלות השחר, אך אם קורא קודם עלות השחר נפטר בברכת אהבה רבה של שחרית של אתמול. וכתב האגור שרבנו תם יחיד בדבר זה, וכל הפוסקים חלוקים עליו.
=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===
עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך.
עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך.