הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

נוספו 443 בתים ,  12:10, 14 במאי 2019
אין תקציר עריכה
שורה 85: שורה 85:
כדברי התוספות נראה גם מדבריו של ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|22|יא ב ד"ה פי'}} שהבין שעיקר מה שהירושלמי בא לומר הוא שדווקא מה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך את מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר.  
כדברי התוספות נראה גם מדבריו של ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|22|יא ב ד"ה פי'}} שהבין שעיקר מה שהירושלמי בא לומר הוא שדווקא מה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך את מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר.  
<BR/>כדברי הרא"ה העתיק גם תלמידו ה'''ריטב"א''' (יא ב ד"ה אמר רב יהודה).
<BR/>כדברי הרא"ה העתיק גם תלמידו ה'''ריטב"א''' (יא ב ד"ה אמר רב יהודה).
 
לפירוש זה הסכימו גם ה'''ראב"ד''' וה'''רשב"א''' (יא ב ד"ה השכים), אלא שכתב הרשב"א בשם הראב"ד שיש גירסאות שכתוב בהם 'והוא '''שקרא''' על אתר', כלומר שקרא קריאת שמע מיד לאחר הברכה. וכתב הראב"ד שלפי גירסאות אלו יצא ידי ברכה כל היום, לפי שבירך על התורה פעם אחת בבוקר. כלומר שלפי גירסא זו אין החשש משום היסח הדעת, שהרי לא הצריך הירושלמי ללמוד מיד בסמוך, אלא רק שיקפיד לקרוא קריאת שמע מיד אחר אהבה רבה, כדי שיהיה לזה דין של ברכת התורה. וממילא לא שמענו בירושלמי שום חשש להיסח הדעת ולכן אין לחשוש גם במשך שאר היום.
ה'''רשב"א''' (יא ב ד"ה השכים) כותב בשם ה'''ראב''' שיש שגורסים בירושלמי 'והוא '''שקרא''' על אתר', כלומר שקרא קריאת שמע מיד לאחר הברכה. ואומר שלפי גירסה זו ברכת 'אהבה רבה' פטרה את הלימוד של כל היום, כיון שקרא אחריה קריאת שמע. אמנם לפי הגירסאות שגורסות 'והוא '''ששנה''' על אתר', אין כאן פטור אלא על הלימוד שלומד מיד בסמוך, אך אם הפסיק וחזר וקרא צריך לחזור ולברך. כלומר מפרש הוא כתוס' והרא"ה לפי הגירסה '''ששנה''' על אתר.  


=== שיטת הרא"ש ===
=== שיטת הרא"ש ===
ה'''רא"ש''' בפסקים (א יג) ובתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) כתב שהטעם שבברכת אהבה רבה צריך לשנות על אתר, היא משום שיהיה ניכר שהברכה היא גם לשם לימוד התורה ולא רק לשם קריאת שמע.  
ה'''רא"ש''' בפסקים (א יג) ובתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) כתב שהטעם שבברכת אהבה רבה צריך לשנות על אתר, היא משום שיהיה ניכר שהברכה היא גם לשם לימוד התורה ולא רק לשם קריאת שמע. וממילא לפי זה אין הירושלמי מדבר על חשש היסח הדעת בברכה, ולכן בין בברכת התורה (אפילו לא שנה על אתר) ובין בברכת אהבה רבה (כששנה על אתר), אינו צריך לחזור ולברך כל היום כולו אפילו אם הפסיק באמצע לעיסוקיו.  
 
<BR/>אמנם הוסיף הרא"ש שהירושלמי משום היסח הדעת דיבר, ולכן גם בברכת התורה צריך לשנות לאלתר משום היסח הדעת וכן צריך שלא יסיח דעתו בשאר ביום, מ"מ אותם אנשים שרגילים תמיד לעסוק בתורה, וגם בזמן שעסוקים בענייניהם ממהרים לחזור ללימודם, ודעתם על לימודם, לא חשיב הפסק לענין ברכות התורה.
וכן בברכת התורה אפילו אם לא שנה על אתר, אינו צריך לחזור ולברך כל היום כולו אפילו אם הפסיק באמצע לעיסוקיו. והוסיף הרא"ש שאפילו אם נאמר שגם בברכת התורה צריך לשנות לאלתר משום הפסק, מ"מ אותם אנשים שרגילים תמיד לעסוק בתורה, וגם בזמן שעסוקים בענייניהם ממהרים לחזור ללימודם, ודעתם על לימודם, לא חשיב הפסק לענין ברכות התורה.


=== שיטת רבנו יונה ===
=== שיטת רבנו יונה ===