הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"

שורה 80: שורה 80:
<BR/>וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי"ל בכה"ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים. וכן התקשה לגבי תבשיל, מדוע מברך לאחריו בורא נפשות, והרי לא מצאנו מזונות ונפשות אלא באורז.
<BR/>וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי"ל בכה"ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים. וכן התקשה לגבי תבשיל, מדוע מברך לאחריו בורא נפשות, והרי לא מצאנו מזונות ונפשות אלא באורז.


ה'''אליה רבה''' (יג) כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.
ה'''גר"א''' בביאורו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד"ה ולבסוף)] מכח קושיה זו כתב שישנה טעות סופר וצריך לומר שמברך לבסוף נפשות, גם לגבי פת שבירך עליה המוציא, לפי שכל שאין כזית בכדי אכילת פרס, אין כאן אלא בורא נפשות על שאר מינים.
<BR/>ה'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.


'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג"א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג"א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.