9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
{{מקורות||ברכות לו ב - לז א, לט א||ברכות ג ג-ו|אורח חיים רד יב; רח ב- | {{מקורות||ברכות לו ב - לז א, לט א||ברכות ג ג-ו|אורח חיים רד יב; רח ב-ג, ט}} | ||
ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן. | ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
<BR/>וכן כתב ה'''ריטב"א''' (לט א ד"ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן פסק ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש. | <BR/>וכן כתב ה'''ריטב"א''' (לט א ד"ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן פסק ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש. | ||
לעומת זאת בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד"ה וכתב הר"מ במז"ל שאם) כתב בשם '''הר"ר יונה'''<ref> מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי"ף אינו נמצא דין זה.</ref> | לעומת זאת בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד"ה וכתב הר"מ במז"ל שאם) כתב בשם '''הר"ר יונה'''<ref> מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי"ף אינו נמצא דין זה.</ref> כתב כן דווקא לענין ברכה אחרונה, שכאשר אין באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, מברך תחילה בורא מיני מזונות, אבל לבסוף מברך בורא נפשות. והביאו ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה וכתוב בארחות חיים), וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ט)] כשיטת האבודרהם שדווקא לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי אכילת פרס. | ||
ה'''שלחן ערוך''' | |||
ה'''מגן אברהם''' כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב"ד והרשב"א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב"ן והמגיד משנה והרא"ש והרמב"ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים. | ה'''מגן אברהם''' כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב"ד והרשב"א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב"ן והמגיד משנה והרא"ש והרמב"ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים. | ||