הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"

אין תקציר עריכה
שורה 72: שורה 72:


ה'''שלחן ערוך''' התייחס למחלוקת זו להלן [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (רח ט)] ופוסק כשיטת האבודרהם שדווקא לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי אכילת פרס.
ה'''שלחן ערוך''' התייחס למחלוקת זו להלן [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (רח ט)] ופוסק כשיטת האבודרהם שדווקא לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי אכילת פרס.
ה'''מגן אברהם''' כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב"ד והרשב"א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב"ן והמגיד משנה והרא"ש והרמב"ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים.


'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג"א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג"א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.