9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
=== פסיקת הראשונים ושלחן ערוך === | === פסיקת הראשונים ושלחן ערוך === | ||
הראשונים כולם פוסקים הלכה כרב כהנא שחביץ קדרה ברכתו מזונות: | הראשונים כולם פוסקים הלכה כרב כהנא שחביץ קדרה ברכתו מזונות: | ||
<BR/>ה'''רי"ף''' (כה ב) | <BR/>ה'''רי"ף''' (כה ב) פסק רב יוסף שהכריע כרב כהנא שמברכים עליו 'מזונות'. ובהמשך דבריו מוסיף שהלכה כרב ושמואל ש'כל שיש בו מחמשת מיני דגן מברכים עליו מזונות', ומסביר הרי"ף, שאף שדברי רב ושמואל לעניין [[ברכת האורז והדוחן|ברכת האורז]] נדחו מכח קושיה מהברייתא, מ"מ דבריהם לענין 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן' לא נדחו. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (ו ז) | <BR/>ה'''רא"ש''' (ו ז) גם הוא העתיק כדברי הרי"ף, ומדגיש שאפילו אם הרוב הוא ממין אחר, חמשת המינים הם עיקר ומברך לפניו 'מזונות' ולאחריו 'מעין שלוש'. אך מסייג זאת מהגמרא בדף לט. הנ"ל, שאם הקמח מחמשת המינים בא כדי להקפות ולדבק המאכל, לא חשיב עיקר. וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה רב ושמואל). | ||
<BR/> | <BR/>כמו כן ב'''תוספות''' (לו ב ד"ה כל) מבואר שפוסקים כרב ושמואל לברך מזונות על תבשיל שיש בו מחמשת מיני דגן. אך הוסיפו התוספות, שהנותן קמח לתוך שקדים כמו שעושים לחולה, אם מטרתו בקמח כדי לסעוד הלב, ברכתו מזונות, אך אם לדבק בעלמא אינו מברך מזונות. וסיימו שטוב להחמיר לגומעו בתוך הסעודה ובכך נפטר הוא בברכת המוציא. | ||
ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (לז א ד"ה תיובתא)] הסכים לדברי הרי"ף שהלכה כרב ושמואל לגבי תבשיל שיש בו מחמשת המינים, והוכיח זאת | ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (לז א ד"ה תיובתא)] הסכים לדברי הרי"ף שהלכה כרב ושמואל לגבי תבשיל שיש בו מחמשת המינים, והוכיח זאת מדברי רבא שפסק לגבי 'ריהטא' לברך מזונות אפילו שהקמח אינו הרוב, מכח מימרא דרב ושמואל. בהמשך [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (ד"ה דובשא)] כתב הרשב"א, שאפילו כאשר הסולת היא מיעוט והרוב דבש, כיון שהסולת בא להכשירו, מברכים עליו. אמנם אם בא רק לדיבוק, מאבד הוא את ברכתו. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל מאלו) | <BR/>גם ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל מאלו) פסק כדברי הרי"ף ושאר ראשונים, והדגיש, שהואיל ויש בו מחמשת המינים ועיקר התבשיל קרוי על שם אותו מין, אע"פ שרובו ממינים אחרים, הולכים אחר אותו מין. אך אם עושים תבשיל שעיקרו מדברים אחרים, ונותנים בו קמח כדי למתק את הטעם או לעבות התבשיל, אין הקמח עיקר ואין הולכים אחריו. | ||
<BR/>כן פסקו גם '''ספר הפרדס''' (שער הדגן), '''חידושי הרשב"ץ''' (על הרי"ף לז ב) ועוד ראשונים. | <BR/>כן פסקו גם '''ספר הפרדס''' (שער הדגן), '''חידושי הרשב"ץ''' (על הרי"ף לז ב) ועוד ראשונים. | ||