הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"

האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.

==ברכה על לידת בן זכר==

<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.

גמרא זו הובאה להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י) שכתבו בפשיטות שאם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב.

===אם האשה צריכה לברך===

===יש לו כבר ילדים===

ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע.

===ברכה על נכדים או בן של צדיק===

===ברך הטוב והמיטיב, אם יכול לברך גם שהחיינו===

כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) שאם בירך הטוב והמיטיב על לידת בנו קודם שראהו, ואחר כך בא וראהו יכול לברך שוב שהחיינו.

===מנהג העולם שלא לברך===

הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.

<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.

מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח), וכן העיר '''הרב קאפח''' בהערותיו לרמב"ם (ברכות י ז) שמנהג תימן שלא לברך אלא לסמוך על ברכת שהחיינו שבמילה.  

<BR/>אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.

====דעת הרי"ף והרמב"ם====

גם בספר '''מרומי שדה''' לנצי"ב מוולוז'ין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=52 (ברכות נד, א)] כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה, אלא שנתן בזה טעם אחר - דלא גרע מקנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה. אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ואולי סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה.

אבל ה'''ערוך השלחן''' (רכג א) כתב שאין לברך על לידת בת לפי שאין בזה שמחה כל כך.

<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.

ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.

===אם האם יכולה לברך שהחיינו===

מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.

[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]

[[קטגוריה:ברכות נט:]]

[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]