הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"

נוספו 2,178 בתים ,  06:26, 21 בפברואר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.
האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.
==ברכה על לידת בן זכר==
==ברכה על לידת בן זכר==
ה'''משנה''' בברכות (ברכות ט ב) קובעת שעל על בשורות טובות יש לברך ברוך הטוב והמטיב. וב'''ברייתא''' בגמרא (ברכות נט ב) מובא שכשאמרו לאדם שילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב.  
ה'''משנה''' (ברכות ט ב) קובעת שעל על בשורות טובות יש לברך ברוך הטוב והמטיב. וב'''ברייתא''' בגמרא (ברכות נט ב) מובא שכשאומרים לו לאדם שילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב.  
<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.
<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.


גמרא זו הובאה להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י) שכתבו בפשיטות שאם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב.
גמרא זו הובאה להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י) שכתבו בפשיטות שאם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב.
<BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). ראה להלן תירוצי האחרונים בזה.
<BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). ראה [[#דעת הרי"ף והרמב"ם|להלן]] תירוצי האחרונים בזה.


===אם האשה צריכה לברך===
===אם האשה צריכה לברך===
שורה 28: שורה 28:
===יש לו כבר ילדים===
===יש לו כבר ילדים===
ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע.
ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע.
וב'''תשובות והנהגות''' שטרנבוך (א ר) הכריע בספק זה דשב ואל תעשה עדיף.


===ברכה על נכדים או בן של צדיק===
===ברכה על נכדים או בן של צדיק===
שורה 37: שורה 38:
===ברך הטוב והמיטיב, אם יכול לברך גם שהחיינו===
===ברך הטוב והמיטיב, אם יכול לברך גם שהחיינו===
כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) שאם בירך הטוב והמיטיב על לידת בנו קודם שראהו, ואחר כך בא וראהו יכול לברך שוב שהחיינו.
כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) שאם בירך הטוב והמיטיב על לידת בנו קודם שראהו, ואחר כך בא וראהו יכול לברך שוב שהחיינו.
===עד מתי יכול לברך===
ה'''משנה ברורה''' (ג) הביא בשם הפרי מגדים שאפילו אם לא בירך תכף ששמע, יכול לברך כיון שעדיין הטובה נמשכת, ולא נתן זמן מוגבל לזה.
<BR/>וב'''תשובות והנהגות''' שטרנבוך (א ר) הביא מהמור וקציעה (דרוש מקור) שהוא עד ג' ימים, אבל הוא שם הכריע שלאחר שסיפר לאוהביו וידידיו את השמועה הטובה שוב אינו מברך, שעיקר השמחה נמשך עד שמודיע להם, ואצל האשה עד לאחר שיבקרוה קרובים וידידים, וכן כתב במקום אחר (ב קלב).


===מנהג העולם שלא לברך===
===מנהג העולם שלא לברך===
שורה 45: שורה 50:


הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.
הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.
<BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם.
<BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם. וכן כתב ב'''בתשובות והנהגות''' שטרנבוך (א ר, ב קלב) שאין להקל דזה חיובא דגמרא.
<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.
<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.


מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח), וכן העיר '''הרב קאפח''' בהערותיו לרמב"ם (ברכות י ז) שמנהג תימן שלא לברך אלא לסמוך על ברכת שהחיינו שבמילה.  
מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח), וכן העיר '''הרב קאפח''' בהערותיו לרמב"ם (ברכות י ז) שמנהג תימן שלא לברך אלא לסמוך על ברכת שהחיינו שבמילה.  
<BR/>אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.
<BR/>אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.
<BR/>גם מתוך שו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) מבואר שיש לברך הטוב והמיטיב על בן זכר.
גם מתוך שו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) מבואר שיש לברך הטוב והמיטיב על בן זכר.
<BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ג כה הערה ד) כתב שהמנהגים חלוקים בזה, אם לברך בשם ומלכות, והרוצה לברך בשם ומלכות רשאי.


====דעת הרי"ף והרמב"ם====
====דעת הרי"ף והרמב"ם====
שורה 70: שורה 76:


גם בספר '''מרומי שדה''' לנצי"ב מוולוז'ין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=52 (ברכות נד, א)] כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה, אלא שנתן בזה טעם אחר - דלא גרע מקנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה. אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ואולי סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה.
גם בספר '''מרומי שדה''' לנצי"ב מוולוז'ין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=52 (ברכות נד, א)] כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה, אלא שנתן בזה טעם אחר - דלא גרע מקנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה. אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ואולי סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה.
<BR/>והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג, כ)] העיר על דבריו שאין לדחות הלכה זו מדברי אגדה, שעל כל פנים עכשיו טובה היא לא, אף שאינו יודע מה יהיה עליה כשתגדל, ומצינו הרבה שהבנות עשו נחת רוח להוריהם יותר מן הבנים. ולכן העלה גם הוא להלכה שיש לברך על לידת בת 'שהחיינו'.
<BR/>והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג, כ)] העיר על דבריו שאין לדחות הלכה זו מדברי אגדה, שעל כל פנים עכשיו טובה היא לא, אף שאינו יודע מה יהיה עליה כשתגדל, ומצינו הרבה שהבנות עשו נחת רוח להוריהם יותר מן הבנים. ולכן העלה גם הוא להלכה שיש לברך על לידת בת 'שהחיינו', ושוב חיזק דבריו במקום אחר (יד כא).


אבל ה'''ערוך השלחן''' (רכג א) כתב שאין לברך על לידת בת לפי שאין בזה שמחה כל כך.
אבל ה'''ערוך השלחן''' (רכג א) כתב שאין לברך על לידת בת לפי שאין בזה שמחה כל כך.
<BR/>וכן העלה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות". והוכיח דבריו מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.
<BR/>וכן העלה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב], טו עא, יא קפא) שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות". והוכיח דבריו מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.
<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.
<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.
<BR/>אמנם אפשר ליישב שהפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שכשמדובר בחבר, אם לא ראהו מעולם הרי זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך בבנו או ביתו הנולדים לו, ודאי שהשמחה רבה אף אם לא ראה אותם עדיין ודווקא בגלל זה.
<BR/>אמנם אפשר ליישב שהפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שכשמדובר בחבר, אם לא ראהו מעולם הרי זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך בבנו או ביתו הנולדים לו, ודאי שהשמחה רבה אף אם לא ראה אותם עדיין ודווקא בגלל זה. וכן כתב לחלק בשו"ת '''הר צבי''' (אורח חיים א קטו ד"ה והנה הפמ"ג).
<BR/>גם ה'''תשובות והנהגות''' שטרנבוך (ב קלב) כתב שדעתו בזה להקל ולא לברך שהחיינו אם לא שיש לו השתוקקות ושמחה בזה, כגון שנולדה לאחר כמה בנים.


ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.
ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.
שורה 83: שורה 90:
===אם האם יכולה לברך שהחיינו===
===אם האם יכולה לברך שהחיינו===
מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.
מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.
<BR/>ובמקום אחר כתב (יד כב, כא ס ד"ה ולא כן) שלדינא נראה שגם האשה יכולה לברך שהחיינו, אפילו לטעמו של הנצי"ב, כיון שהיום יש גם לאם תועלת גדולה מביתה בעזרה בבית וכיוצא בזה.
בספר '''משנת יעקב''' רוזנטל על הרמב"ם (ברכות י א) הוסיף שלפי דברי המשנה ברורה, יכול אדם לברך שהחיינו גם על לידת נכדתו או נכדו, שהרי שמח בראייתם.


[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]
[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]
[[קטגוריה:ברכות נט:]]
[[קטגוריה:ברכות נט:]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]