9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על גרעיני דגן שלמים או שבורים"
אין תקציר עריכה
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בשם בעל '''הלכות גדולות''' מובא (דרוש מקור) שברכה אחרונה על חיטים שלמות מברך בורא נפשות, וכן כתב להדיא ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ב). | בשם בעל '''הלכות גדולות''' מובא (דרוש מקור) שברכה אחרונה על חיטים שלמות מברך בורא נפשות, וכן כתב להדיא ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ב). | ||
ה'''תוספות''' (לז א ד"ה הכוסס) כתבו בתחילה שיש לברך ברכה אחרונה מעין שלוש, ולחתום על האדמה ועל פרי האדמה, ושכן הגיה '''רבנו תם''' בסידור שלו. אך לאחר מכן חזר בו ר"ת, לפי שלא מצאנו בשום מקום | ה'''תוספות''' (לז א ד"ה הכוסס) כתבו בתחילה שיש לברך ברכה אחרונה מעין שלוש, ולחתום על האדמה ועל פרי האדמה, ושכן הגיה '''רבנו תם''' בסידור שלו. אך לאחר מכן חזר בו ר"ת ופסק שמברך בורא נפשות, לפי שלא מצאנו בשום מקום ברכת מעין שלוש בנוסח זה. ועוד, שהברייתא אמרה הכוסס את החיטה אומר בורא פרי האדמה, ולא הזכירה מה מברך לבסוף, אף שלגבי פרוסות אמרה הברייתא מזונות ומעין שלוש, שמע מינה שבכוסס חיטה ליכא מעין שלוש. | ||
<BR/>אמנם בשם '''ר"י''' כתבו שהסתפק בדבר, וכלול הוא במה שאמרו חכמים שכל מין דגן שלא עשאו פת מברך אחריו מעין שלוש, ולכן נכון להחמיר שלא לאכול חיטים קלויות או שלוקות אלא בתוך סעודת פת, שאז ברכת המזון פוטרתן. ואמנם [[ברכת תבשיל שיש בו מין דגן|אם נתמעכו יפה ברכתן כמו דייסא]]. | |||
'''כלבו''' (כד ד"ה ופסק הרי"ף) בשם '''רבנו יונה''' כתב לברך בורא נפשות, ושכן כתב הרמב"ם, אבל הביא גם שיש מן החכמים שאמרו שמברכים מעין שלוש, וחותם על הארץ ועל הפירות, לפי שהוא משבעת המינים ופרי האדמה. | '''כלבו''' (כד ד"ה ופסק הרי"ף) בשם '''רבנו יונה''' כתב לברך בורא נפשות, ושכן כתב הרמב"ם, אבל הביא גם שיש מן החכמים שאמרו שמברכים מעין שלוש, וחותם על הארץ ועל הפירות, לפי שהוא משבעת המינים ופרי האדמה. | ||