87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
====שיטת רבנו תם==== | ====שיטת רבנו תם==== | ||
אף '''רבנו תם''' סובר שרק ברכה ארוכה בעלת חתימה יכולה לסמוך, אך בשונה מהראשונים דלעיל שסברו כך מעיקר הדין, לדעתו זוהי הגבלה חיצונית, ואילו מעיקר הדין היה ניתן לסמוך גם לברכה קצרה. כך כתבו '''התוס'''' (פסחים קד ב ד"ה חוץ): "ורבנו תם אומר [...] וב'אשר יצר את האדם [בצלמו]' צריך לפתוח בברוך, '''שאם לא היה פותח היה נראה הכל ברכה אחת'''", וכך כתבו גם '''תוס'''' בכתובות (ח א ד"ה שהכל). כלומר, אילו ברכה שלאחר ברכה קצרה לא תפתח בברוך - הן תיראינה כברכה אחת, שכן לזו אין חתימה ולזו אין פתיחה ונמצא שאין שום מטבע 'ברוך' המפריד ביניהן, ולפיכך ברכות כאלו פותחות בברוך אע"פ שמעיקר הדין אין צורך בזה. הבנה זו מביאה את רבנו תם (בתוס' פסחים שם) לקבוע שבמקום שבו אנו רואים שכלל זה לכאורה אינו מתקיים, וישנה ברכה ללא פתיחה הסמוכה לברכה ללא חתימה (כמו ברכת 'והערב נא') - אכן אין אלו שתי ברכות, אלא ברכה אחת ארוכה בעלת פתיחה וחתימה. | אף '''רבנו תם''' סובר שרק ברכה ארוכה בעלת חתימה יכולה לסמוך, אך בשונה מהראשונים דלעיל שסברו כך מעיקר הדין, לדעתו זוהי הגבלה חיצונית, ואילו מעיקר הדין היה ניתן לסמוך גם לברכה קצרה. כך כתבו '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (פסחים קד ב ד"ה חוץ)]: "ורבנו תם אומר [...] וב'אשר יצר את האדם [בצלמו]' צריך לפתוח בברוך, '''שאם לא היה פותח היה נראה הכל ברכה אחת'''", וכך כתבו גם '''תוס'''' בכתובות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ח א ד"ה שהכל)]. כלומר, אילו ברכה שלאחר ברכה קצרה לא תפתח בברוך - הן תיראינה כברכה אחת, שכן לזו אין חתימה ולזו אין פתיחה ונמצא שאין שום מטבע 'ברוך' המפריד ביניהן, ולפיכך ברכות כאלו פותחות בברוך אע"פ שמעיקר הדין אין צורך בזה. הבנה זו מביאה את רבנו תם (בתוס' פסחים שם) לקבוע שבמקום שבו אנו רואים שכלל זה לכאורה אינו מתקיים, וישנה ברכה ללא פתיחה הסמוכה לברכה ללא חתימה (כמו ברכת 'והערב נא') - אכן אין אלו שתי ברכות, אלא ברכה אחת ארוכה בעלת פתיחה וחתימה. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
כך מוכח לכאורה מדברי '''התלמוד הירושלמי''' (ברכות א ה), שמקשה מדוע ברכות הקידוש וההבדלה פותחות בברוך אע"פ שסמוכות לברכת 'בורא פרי הגפן', ומדוע ברכת 'אשר גאלנו' בליל הסדר פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל - ואם כן מוכח מדבריו שגם ברכות קצרות ללא חתימה, כמו ברכות הנהנין וברכות המצוות, פוטרות את הברכה שלאחריהן מפתיחה. בספר '''העיטור''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=143 (שער ב, ברכת חתנים סד)] מביא שאכן '''ר"י מיגש''' הקשה מדברי הירושלמי הללו על '''רב האי גאון''' הסובר שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, ובעל העיטור עצמו תירץ – על פי הבנתו בסוגיית הירושלמי - שאכן הבנה זו היתה נכונה לאורך המהלך בירושלמי, אך נדחית למסקנה. | כך מוכח לכאורה מדברי '''התלמוד הירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90_%D7%94 (ברכות א ה)], שמקשה מדוע ברכות הקידוש וההבדלה פותחות בברוך אע"פ שסמוכות לברכת 'בורא פרי הגפן', ומדוע ברכת 'אשר גאלנו' בליל הסדר פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל - ואם כן מוכח מדבריו שגם ברכות קצרות ללא חתימה, כמו ברכות הנהנין וברכות המצוות, פוטרות את הברכה שלאחריהן מפתיחה. בספר '''העיטור''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=143 (שער ב, ברכת חתנים סד)] מביא שאכן '''ר"י מיגש''' הקשה מדברי הירושלמי הללו על '''רב האי גאון''' הסובר שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, ובעל העיטור עצמו תירץ – על פי הבנתו בסוגיית הירושלמי - שאכן הבנה זו היתה נכונה לאורך המהלך בירושלמי, אך נדחית למסקנה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===קשר מסגרתי=== | ===קשר מסגרתי=== | ||
נחלקו הראשונים האם די בסמיכות טכנית של הברכות או שמא צריך שיהיה קשר מהותי ביניהן על מנת שהראשונה תפטור מפתיחה את חברתה. כך ניתן לראות מתוך פירושיהם '''לירושלמי''' שם, שמקשה מדוע ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בסוף ה'מגיד' בליל פסח פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ומתרץ שברכה זו שונה מכל ברכה הסמוכה לחברתה, מכיוון שאם קרא אדם את ההלל בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו חוזר ומברך עליו בביתו, ובמקרה כזה נמצא שהברכה הראשונה על ההלל אינה סמוכה לברכת הגאולה, שכן זו נאמרת בבית הכנסת וזו נאמרת בבית. <BR/> | נחלקו הראשונים האם די בסמיכות טכנית של הברכות או שמא צריך שיהיה קשר מהותי ביניהן על מנת שהראשונה תפטור מפתיחה את חברתה. כך ניתן לראות מתוך פירושיהם '''לירושלמי''' שם, שמקשה מדוע ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בסוף ה'מגיד' בליל פסח פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ומתרץ שברכה זו שונה מכל ברכה הסמוכה לחברתה, מכיוון שאם קרא אדם את ההלל בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו חוזר ומברך עליו בביתו, ובמקרה כזה נמצא שהברכה הראשונה על ההלל אינה סמוכה לברכת הגאולה, שכן זו נאמרת בבית הכנסת וזו נאמרת בבית. <BR/> | ||
מדברי '''הרמב"ן''' (פסחים קיח א, ד"ה | מדברי '''הרמב"ן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=115 (פסחים קיח א, ד"ה ומצאתי)] '''והרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)], משמע שמבינים בדעת הירושלמי שבאופן עקרוני הברכות הללו נחשבות סמוכות, אך מכיון שפעמים האדם מברך על ההלל בבית הכנסת – תיקנו שתמיד ברכת 'אשר גאלנו' תפתח ב'ברוך'. לשיטתם, ישנה סמיכות בין הברכות מבחינה עקרונית, אך מכיון שתיתכן אפשרות של ניתוק ביניהן, שאז לא תהיינה סמוכות, תיקנו פתיחה בברכת 'אשר גאלנו'. לעומת זאת, מדברי '''הר"ן''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%A3/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%95_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (פסחים כו א מדפי הרי"ף, ד"ה מאי)] נראה שמפרש כי אפשרות ניתוק הברכות זו מזו '''מוכיח''' שאינן שייכות למסגרת אחת, ומכיוון שכך אין לראותן כלל כסמוכות גם במקרה שבפועל הן נאמרות בסמיכות. שיטה שלישית עולה מדברי '''הראבי"ה'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)], שמהם נראה כי להבנתו עצם אפשרות ניתוק הברכות זו מזו הוא '''הגורם''' לכך שאינן נחשבות סמוכות אף כשבפועל הן נאמרות בסמיכות, וכך נראה גם מדברי '''המאירי'''[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א, ד"ה ברך)]. | ||
===קשר תוכני=== | ===קשר תוכני=== | ||
'''הירושלמי''' שם מקשה גם מדוע ברכת 'יהללוך' בליל הסדר אינה פותחת ב'ברוך', ומתרץ: "שתיים הן לבא ואחת לשעבר", ופירשו '''הרמב"ן''' (פסחים קיח א, ד"ה | '''הירושלמי''' שם מקשה גם מדוע ברכת 'יהללוך' בליל הסדר אינה פותחת ב'ברוך', ומתרץ: "שתיים הן לבא ואחת לשעבר", ופירשו '''הרמב"ן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=115 (פסחים קיח א, ד"ה ומצאתי)] '''והר"ן''' (פסחים קיח א, ד"ה מאי; [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%A3/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%95_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 פסחים כו א-ב מדפי הרי"ף, ד"ה מאי)] שכוונת התירוץ היא ששתי ברכות ההלל שייכות להלל, ואילו ברכת 'אשר גאלנו' שייכת לעניין אחר – תפילה על העתיד, ולכן רק 'יהללוך' נחשבת סמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ולא 'אשר גאלנו'. לפירושם, בתירוץ זה מתחדש עיקרון נוסף שעליו להתיישם בדין סמיכות ברכות, והוא שהברכות תהיינה שייכות לאותו נושא. | ||