הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

נוספו 1,285 בתים ,  02:09, 24 באפריל 2022
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
===הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה===
===הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה===
====שיטת רב האי גאון ורש"י====
====שיטת רב האי גאון ורש"י====
בעל ספר '''העיטור''' (שער ב, ברכת חתנים סד) מביא את דעת '''רב האי גאון''', שלפיה רק ברכה ארוכה בעלת פתיחה וחתימה פוטרת את זו שלאחריה מפתיחה; אם אך חסרה בה פתיחה או חתימה – אינה פוטרתה; ובעל העיטור מסכים לדעתו. כך גם כתב '''השיטמ"ק''' (כתובות ח א ד"ה עוד כתוב) בשם '''שיטה ישנה'''.<BR/>
בעל ספר '''העיטור''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=143 (שער ב, ברכת חתנים סד)] מביא את דעת '''רב האי גאון''', שלפיה רק ברכה ארוכה בעלת פתיחה וחתימה פוטרת את זו שלאחריה מפתיחה; אם אך חסרה בה פתיחה או חתימה – אינה פוטרתה; ובעל העיטור מסכים לדעתו. כך גם כתב '''השיטמ"ק''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 (כתובות ח א ד"ה עוד כתוב)] בשם '''שיטה ישנה'''.<BR/>
לפי הסבר '''רש"י''' הנ"ל, שפתיחת הברכה הראשונה מועילה גם לשנייה, היה מסתבר לומר שלדעתו גם ברכה קצרה פוטרת את זו שאחריה – שהרי גם לברכה קצרה ישנה פתיחה. אולם מדבריו במקום אחר (כתובות ח א ד"ה שמח תשמח) נראה כי גם לדעתו רק ברכה ארוכה בעלת פתיחה וחתימה עשויה לפטור את הברכה הסמוכה לה מהצורך בפתיחה. <BR/>
לפי הסבר '''רש"י''' הנ"ל, שפתיחת הברכה הראשונה מועילה גם לשנייה, היה מסתבר לומר שלדעתו גם ברכה קצרה פוטרת את זו שאחריה – שהרי גם לברכה קצרה ישנה פתיחה. אולם מדבריו במקום אחר [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כתובות ח א ד"ה שמח תשמח)] נראה כי גם לדעתו רק ברכה ארוכה בעלת פתיחה וחתימה עשויה לפטור את הברכה הסמוכה לה מהצורך בפתיחה. <BR/>
בטעם הדבר ניתן לומר, שברכה ארוכה היא בעלת תבנית שלימה של ברכה, הכוללת פתיחה וחתימה, ולפיכך יש לה חשיבות ברמה כזו שתאפשר לה לפטור ברכה אחרת; אך בברכה קצרה אין חשיבות זו, ופתיחתה אינה מועילה אלא לה עצמה. <BR/>
בטעם הדבר ניתן לומר, שברכה ארוכה היא בעלת תבנית שלימה של ברכה, הכוללת פתיחה וחתימה, ולפיכך יש לה חשיבות ברמה כזו שתאפשר לה לפטור ברכה אחרת; אך בברכה קצרה אין חשיבות זו, ופתיחתה אינה מועילה אלא לה עצמה. <BR/>
ניתן גם להסביר זאת בכך שפתיחה של ברכה קצרה אינה יכולה להועיל לברכה שאחריה, מחמת שהיא נצרכת לברכה של עצמה. אך בברכה ארוכה, לגבי הברכה הראשונה עצמה די בחתימתה כדי לשוות לה שם 'ברכה', וממילא אפשר לראות את הפתיחה לא כבלעדית לברכה הראשונה, אלא ככותרת פתיחה כללית לכל סדר הברכות, כולל הברכה הראשונה, כשלכל אחת מהן חתימה משלה.
ניתן גם להסביר זאת בכך שפתיחה של ברכה קצרה אינה יכולה להועיל לברכה שאחריה, מחמת שהיא נצרכת לברכה של עצמה. אך בברכה ארוכה, לגבי הברכה הראשונה עצמה די בחתימתה כדי לשוות לה שם 'ברכה', וממילא אפשר לראות את הפתיחה לא כבלעדית לברכה הראשונה, אלא ככותרת פתיחה כללית לכל סדר הברכות, כולל הברכה הראשונה, כשלכל אחת מהן חתימה משלה.
שורה 31: שורה 31:


====שיטת הרמ"ה====
====שיטת הרמ"ה====
'''תלמידי רבינו יונה''' כתבו בשם '''הרמ"ה''' (מובא בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה ואע"ג) שברכה קצרה אינה פוטרת את זו שלאחריה מהצורך בפתיחה, מחמת שלברכה הקצרה אין חתימה – והרי, כמובא לעיל, לשיטתו ברכה הסמוכה לחברתה פטורה מפתיחה רק מחמת שחתימת הברכה הראשונה נחשבת כפתיחה עבור הברכה השנייה.
'''תלמידי רבינו יונה''' כתבו בשם '''הרמ"ה''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90/%D7%93%D7%A3_%D7%97 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה ואע"ג)] שברכה קצרה אינה פוטרת את זו שלאחריה מהצורך בפתיחה, מחמת שלברכה הקצרה אין חתימה – והרי, כמובא לעיל, לשיטתו ברכה הסמוכה לחברתה פטורה מפתיחה רק מחמת שחתימת הברכה הראשונה נחשבת כפתיחה עבור הברכה השנייה.




שורה 39: שורה 39:


===הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה===
===הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה===
לעומת הראשונים הנ"ל, רוב הראשונים סבורים כי גם על ברכה קצרה חסרת חתימה ניתן להסמיך ברכות אחרות. לשיטתם, פתיחת הברכה הראשונה משוייכת גם לשנייה אע"פ שאינה סמוכה לה ממש (שהרי היא בתחילת הברכה), ואע"פ שהיא נצרכת לברכה זו עצמה. כך סוברים '''ר"י מיגש''' (המובא בספר העיטור שער ב, ברכת חתנים סד), '''תוס'''' בפסחים (קד ב ד"ה חוץ), '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)], '''הרמב"ן''' (פסחים קיח א, ד"ה וקיבלתי), '''הרשב"א''' (ברכות יא א, ד"ה אחת), '''הרא"ה''' (בחי' הר"ן פסחים קד ב), '''המאירי''' (ברכות מו א, ד"ה), '''הר"ן''' (ברכות כז א מדפי הרי"ף), '''ומהר"ם מרוטנבורג''' (תשב"ץ קטן סי' רמג).
לעומת הראשונים הנ"ל, רוב הראשונים סבורים כי גם על ברכה קצרה חסרת חתימה ניתן להסמיך ברכות אחרות. לשיטתם, פתיחת הברכה הראשונה משוייכת גם לשנייה אע"פ שאינה סמוכה לה ממש (שהרי היא בתחילת הברכה), ואע"פ שהיא נצרכת לברכה זו עצמה. כך סוברים '''ר"י מיגש''' (המובא [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=143 בספר העיטור שער ב, ברכת חתנים סד)], '''תוס'''' בפסחים [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (קד ב ד"ה חוץ)], '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)], '''הרמב"ן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=115 (פסחים קיח א, ד"ה ומצאתי)], '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)], '''הרא"ה''' (בחי' הר"ן פסחים קד ב), '''המאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א, ד"ה ברך)], '''הר"ן''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%A3/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%95_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (פסחים כו א מדפי הרי"ף, ד"ה מאי)], '''ומהר"ם מרוטנבורג''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4087&st=&pgnum=36 (תשב"ץ קטן סי' רמג)].




כך מוכח לכאורה מדברי '''התלמוד הירושלמי''' (ברכות א ה), שמקשה מדוע ברכות הקידוש וההבדלה פותחות בברוך אע"פ שסמוכות לברכת 'בורא פרי הגפן', ומדוע ברכת 'אשר גאלנו' בליל הסדר פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל - ואם כן מוכח מדבריו שגם ברכות קצרות ללא חתימה, כמו ברכות הנהנין וברכות המצוות, פוטרות את הברכה שלאחריהן מפתיחה. בספר '''העיטור''' (שם) מביא שאכן '''ר"י מיגש''' הקשה מדברי הירושלמי הללו על '''רב האי גאון''' הסובר שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, ובעל העיטור עצמו תירץ – על פי הבנתו בסוגיית הירושלמי - שאכן הבנה זו היתה נכונה לאורך המהלך בירושלמי, אך נדחית למסקנה.
כך מוכח לכאורה מדברי '''התלמוד הירושלמי''' (ברכות א ה), שמקשה מדוע ברכות הקידוש וההבדלה פותחות בברוך אע"פ שסמוכות לברכת 'בורא פרי הגפן', ומדוע ברכת 'אשר גאלנו' בליל הסדר פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל - ואם כן מוכח מדבריו שגם ברכות קצרות ללא חתימה, כמו ברכות הנהנין וברכות המצוות, פוטרות את הברכה שלאחריהן מפתיחה. בספר '''העיטור''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=143 (שער ב, ברכת חתנים סד)] מביא שאכן '''ר"י מיגש''' הקשה מדברי הירושלמי הללו על '''רב האי גאון''' הסובר שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, ובעל העיטור עצמו תירץ – על פי הבנתו בסוגיית הירושלמי - שאכן הבנה זו היתה נכונה לאורך המהלך בירושלמי, אך נדחית למסקנה.




87

עריכות