9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
אין תקציר עריכה
| שורה 26: | שורה 26: | ||
'''רש"י''' (ד"ה לא שנו) כתב שדברי רבא מתייחסים לסיפא של המשנה, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שאם בליל י"ד נשאר בעיר, נתחייב בקריאה לפי זמנם, וזהו נקרא פרוז בן יומו, ורק אם חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו כמקומו. | '''רש"י''' (ד"ה לא שנו) כתב שדברי רבא מתייחסים לסיפא של המשנה, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שאם בליל י"ד נשאר בעיר, נתחייב בקריאה לפי זמנם, וזהו נקרא פרוז בן יומו, ורק אם חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו כמקומו. | ||
<BR/>וכן הדין (ד"ה אבל) לבן עיר שהלך לכרך שדינו נקבע בליל ט"ו, שאם הוא חוזר לעירו קודם עלות השחר של ליל ט"ו הרי הוא כבני עירו, וצריך לקרוא לבדו בכרך, אך אם נשאר הוא בליל ט"ו בכרך, מתחייב הוא בקריאה לפי זמנם, והוא הנקרא מוקף בן יומו. | <BR/>וכן הדין (ד"ה אבל) לבן עיר שהלך לכרך שדינו נקבע בליל ט"ו, שאם הוא חוזר לעירו קודם עלות השחר של ליל ט"ו הרי הוא כבני עירו, וצריך לקרוא לבדו בכרך, אך אם נשאר הוא בליל ט"ו בכרך, מתחייב הוא בקריאה לפי זמנם, והוא הנקרא מוקף בן יומו. | ||
ה'''רא"ש''' (ב ג) שאמנם חולק על שיטה זו, ביאר שמה שהביא את רש"י לפרש כן, הוא מפני שסובר שאי אפשר לפרש דברי רבא על בן עיר שהלך לכרך, שהרי אז יצא שהוא מתחייב בי"ד בבוקר, בהיותו בכרך, לקרוא את המגילה בט"ו ואפילו אם יצא ממנה, וזה לא מסתבר לחייבו היום דבר לעשותו למחר. | |||
כשיטה זו מפרש גם '''בעל המאור''' (ו א) וביאר שהטעם שרבא נקט דבריו על בן כרך שהלך לעיר אף שהוא בסיפא, מפני שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו, ומתוך דין פרוז בן יומו למדנו גם מוקף בן יומו. לכן התייחס רבא למקור הדין שהוא בן כרך שהלך לעיר, שהוא פרוז בן יומו. | כשיטה זו מפרש גם '''בעל המאור''' (ו א) וביאר שהטעם שרבא נקט דבריו על בן כרך שהלך לעיר אף שהוא בסיפא, מפני שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו, ומתוך דין פרוז בן יומו למדנו גם מוקף בן יומו. לכן התייחס רבא למקור הדין שהוא בן כרך שהלך לעיר, שהוא פרוז בן יומו. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''ר"ן''' (יט א ד"ה הכי איתא, בדפי הרי"ף ו א), ה'''מאירי''' (ד"ה המשנה הרביעית), '''ר' יהונתן''' (ד"ה בן עיר), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה בן עיר), '''ר' עובדיה מברטנורא''' (מגילה ב ג). | כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''ר"ן''' (יט א ד"ה הכי איתא, בדפי הרי"ף ו א), ה'''מאירי''' (ד"ה המשנה הרביעית), '''ר' יהונתן''' (ד"ה בן עיר), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה בן עיר), '''ר' עובדיה מברטנורא''' (מגילה ב ג). | ||
<BR/>ויש להעיר | <BR/>ויש להעיר שמרש"י משמע, שתלוי הדבר בשהותו '''בפועל''' במקום ולא ב'''דעתו''' היכן להיות, וכפי שכתבו המפרשים ב[[#שיטת הרמב"ם|דעת הרמב"ם]], כן כתב ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) ובשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11&hilite= (א)] | ||
שלרש"י אין הדבר תלוי אלא בגמר המעשה. אמנם בשו"ת '''וזאת ליהודה''' (אורח חיים יז) כתב שלכל הראשונים העיקר הקובע הוא דעתו דווקא וכמשמעות הרמב"ם ואפושי פלוגתא לא מפשינן. | |||
הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | ||
| שורה 60: | שורה 61: | ||
===אם צריך להתעכב בכרך בט"ו=== | ===אם צריך להתעכב בכרך בט"ו=== | ||
כתב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו ששהה בי"ד בכרך, שאף אם יחזור לעירו, צריך לקרוא שם בט"ו. מבואר בדבריו, שאין צריך להתעכב דווקא בכרך כדי לקרוא עמהם, אלא יכול לקרוא בעיר בזמנם של המוקפים. אבל הראב"ד שם כתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, לפי שנעשה מוקף ביום י"ד. | כתב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו ששהה בי"ד בכרך, שאף אם יחזור לעירו, צריך לקרוא שם בט"ו. מבואר בדבריו, שאין צריך להתעכב דווקא בכרך כדי לקרוא עמהם, אלא יכול לקרוא בעיר בזמנם של המוקפים. אבל הראב"ד שם כתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, לפי שנעשה מוקף ביום י"ד. וכדברי הראב"ד הביא בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיח ד"ה וניהדר) גם מהמאירי והריטב"א והר"ן על פי שיטה זו. | ||
==שיטת הרי"ף== | ==שיטת הרי"ף== | ||
| שורה 90: | שורה 91: | ||
<BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף. | <BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף. | ||
ה'''מגיד משנה''' (י) מפרש דברי הרמב"ם כדעת רש"י ורוב הראשונים, ולפי זה מתפרשים דברי הרמב"ם שאמר שעתיד לחזור למקומו בזמן קריאה, שכוונתו לזמן הקריאה של המקום שאליו הלך, ולא המקום שממנו יצא. אמנם העיר | ה'''מגיד משנה''' (י) מפרש דברי הרמב"ם כדעת רש"י ורוב הראשונים, ולפי זה מתפרשים דברי הרמב"ם שאמר שעתיד לחזור למקומו בזמן קריאה, שכוונתו לזמן הקריאה של המקום שאליו הלך, ולא המקום שממנו יצא. אמנם העיר ה'''לחם משנה''' (י) שהמגיד משנה לא עמד על ההבדל בין רש"י לרמב"ם אם תולים הדבר בדעתו או במקום שהותו בפועל, שבדבריו נראה שלמד ברמב"ם שתלוי הדבר במעשה. ובשו"ת '''וזאת ליהודה''' (אורח חיים יז) צידד כדברי המ"מ בזה שאין חילוק בין דברי רש"י לרמב"ם, אלא שבשניהם תלוי הדבר במחשבה ולא במעשה. | ||
<BR/>גם ה'''כסף משנה''' (י) הסכים לדברי המ"מ בזה שדברי הרמב"ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ודברי הרמב"ם). | <BR/>גם ה'''כסף משנה''' (י) הסכים לדברי המ"מ בזה שדברי הרמב"ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ודברי הרמב"ם). | ||
וב'''טורי זהב''' (ו) מפרש דעת הרמב"ם כשיטת הטור, וכן | וב'''טורי זהב''' (ו) מפרש דעת הרמב"ם כשיטת הטור, וכן כתבו ב'''אליה רבה''' (תרפח יא) וב'''ראשון לציון''' (מגילה יט א), וכתבו שכן משמע בפירוש המשנה. | ||
==סוגית הירושלמי== | ==סוגית הירושלמי== | ||
| שורה 103: | שורה 104: | ||
אבל ב'''לבוש''' (ה) כתב להלכה כדברי הרא"ש והראב"ד דהכל תלוי במקום שבו דעתו להיות בליל י"ד ומקצת יומו, וגם בן עיר שהלך לכרך, נקבע דינו בהיותו בכרך בליל י"ד ויומו, לקרוא בט"ו. והסכים לדבריו הרב '''אליה רבה''' (יא) ו'''אליה זוטא''' (ח). | אבל ב'''לבוש''' (ה) כתב להלכה כדברי הרא"ש והראב"ד דהכל תלוי במקום שבו דעתו להיות בליל י"ד ומקצת יומו, וגם בן עיר שהלך לכרך, נקבע דינו בהיותו בכרך בליל י"ד ויומו, לקרוא בט"ו. והסכים לדבריו הרב '''אליה רבה''' (יא) ו'''אליה זוטא''' (ח). | ||
<BR/>וכתב שם עוד הלבוש, שגם אם חזר לעירו קודם ט"ו קורא בעירו, ומשמע שבזה מצדד כהרא"ש, ודלא כהראב"ד שכתב שצריך לשהות בכרך בט"ו ולקרוא שם, וכן ב'''ט"ז''' (ו) ב'''ערוך השלחן''' (טו) הביאו דעת הרא"ש בזה, ולא הזכירו דברי הראב"ד. אבל בדעת הרמב"ם כתב הט"ז שם, שאף שיש לפרשו כהרא"ש, מ"מ לשיטתו חייב להישאר בכרך ולקרוא עמהם, וזהו כהראב"ד. | <BR/>וכתב שם עוד הלבוש, שגם אם חזר לעירו קודם ט"ו קורא בעירו, ומשמע שבזה מצדד כהרא"ש, ודלא כהראב"ד שכתב שצריך לשהות בכרך בט"ו ולקרוא שם, וכן ב'''ט"ז''' (ו) ב'''ערוך השלחן''' (טו) הביאו דעת הרא"ש בזה, ולא הזכירו דברי הראב"ד. אבל בדעת הרמב"ם כתב הט"ז שם, שאף שיש לפרשו כהרא"ש, מ"מ לשיטתו חייב להישאר בכרך ולקרוא עמהם, וזהו כהראב"ד. | ||
===האם תלוי בדעתו=== | ===האם תלוי בדעתו=== | ||
מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | ||
וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י"ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש"י, אבל לרמב"ם ולשו"ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י"ד לכרך, קורא בכרך בי"ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד"ה ומשנתנו). | וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י"ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש"י, אבל לרמב"ם ולשו"ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י"ד לכרך, קורא בכרך בי"ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד"ה ומשנתנו). <BR/> | ||
ובשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11 (א)] חילק וכתב שלעקור את החיוב בעינן גם דעת וגם מעשה בפועל, אך על מנת להישאר בחיוב מקומו, סגי במחשבה בלבד, כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור, אף אם נתעכב דינו ככרך, אך אם נתכוון להישאר ולבסוף חזר, לא נתשנה דינו להיות כבן עיר אלא קורא בט"ו. והרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת שלמהר"ם בן חביב, והסכים לדבריו. | |||
==השעה הקובעת לחיוב== | ==השעה הקובעת לחיוב== | ||
| שורה 117: | שורה 115: | ||
==הכוונה הקובעת== | ==הכוונה הקובעת== | ||
מדברי '''הרא"ש''' (ב ג) שהביא דברי הרי"ף שתלוי הדבר בדעתו, מבואר להדיא שהכוונה הקובעת לחיוב, היא כוונתו בשעה שיצא מביתו. אבל ה'''חזון איש''' (אורח חיים קנא) שאין הדבר תלוי אלא בכוונתו בכניסת ליל י"ד. שאם הוא מוקף ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בי"ד בבוקר בעיר, נתחייב כפרוז בן יומו. ואם הוא פרוז, ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בט"ו בבוקר בכרך, נעשה מוקף בן יומו. ואף שדעות אחרות היו לו לפני ליל י"ד או לאחריו, ששינה דעתו מסיבות כלשהן, אין הולכים אלא אחר דעתו בכניסת ליל י"ד. וביאר דבריו אף בכוונת הרא"ש. | מדברי '''הרא"ש''' (ב ג) שהביא דברי הרי"ף שתלוי הדבר בדעתו, מבואר להדיא שהכוונה הקובעת לחיוב, היא כוונתו בשעה שיצא מביתו. אבל ה'''חזון איש''' (אורח חיים קנא) שאין הדבר תלוי אלא בכוונתו בכניסת ליל י"ד. שאם הוא מוקף ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בי"ד בבוקר בעיר, נתחייב כפרוז בן יומו. ואם הוא פרוז, ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בט"ו בבוקר בכרך, נעשה מוקף בן יומו. ואף שדעות אחרות היו לו לפני ליל י"ד או לאחריו, ששינה דעתו מסיבות כלשהן, אין הולכים אלא אחר דעתו בכניסת ליל י"ד. וביאר דבריו אף בכוונת הרא"ש. | ||
<BR/>ובאמת שכבר קדמו בזה בשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11&hilite= (א)] | |||
שדייק כן מדברי הר"ן והב"י, וכתב שאף שהרא"ש והטור לא ס"ל כן, מ"מ דברי הר"ן ומרן עיקר. אמנם בשו"ת '''וזאת ליהודה''' (אורח חיים יז) חלק על דבריו, וכתב שמהפוסקים משמע שעיקר הקובע הוא זמן צאתו מביתו. | |||
==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
*[http://www.halachabrura.org/dafyomi/megila3.htm בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | *[http://www.halachabrura.org/dafyomi/megila3.htm בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | ||