הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"

==דברי המשנה==

הפירוש הפשוט בדברי המשנה הוא, שכל אחד קורא לפי המקום שבו הוא גר, ואף אם הוא מתארח בזמן הקריאה במקום אחר, אין הוא קורא בזמן קריאתם, אלא לפי יום הקריאה של מקומו. אמנם אם לא מתכוון לחזור יותר למקומו, כלומר עקר דירתו למקום אחר, הרי שעכשיו זהו מקומו, וקורא עמהם.

==סוגית הבבלי==

<BR/>עוד שם מביא רבא מקור לדבריו מהפסוק 'על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות', שמייתור המלים 'היושבים בערי הפרזות' ניתן ללמוד שאפילו הוא אינו פרזי אלא רק יושב בערי הפרזות, דינו כפרזי, ומזה לומד רבא שפרוז בן יומו נקרא פרוז. ומוסיפה הגמרא ללמוד מזה, שכן הדין גם במוקף, שמוקף בן יומו נקרא מוקף.

<BR/>א. דברי רבא מוסבים על תחילת המשנה, היינו על בן עיר שהלך לכרך, ואז יהיה פירוש הדברים שזמן הקריאה נקבע לבן העיר, לפי מקום הימצאו בליל י"ד, שזהו זמנו האמיתי. אם עתיד לחזור למקומו בליל י"ד, הרי הוא קורא בזמנו, כיון שאינו נחשב למוקף בן יומו להתחייב בט"ו, אך אם אינו עתיד לחזור לעיר בליל י"ד, הרי שאינו מתחייב עם אנשי עירו אלא עם המקום אליו הלך, וקורא בט"ו. ומזה נלמד גם לבן כרך שהלך לעיר, שקביעת זמנו תהיה בהתאם למקומו בליל ט"ו, שאם עתיד לחזור למקומו בזמן זה, הרי נשאר עליו החיוב כפי מקומו, אך אם בזמן זה, היינו ליל ט"ו, עתיד להישאר בעיר, הרי הוא מתחייב בקריאה לפי זמן אנשי העיר, היינו בט"ו.

<BR/>ב. דבריו מוסבים על הסיפא, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שזמנו נקבע לפי מקום הימצאו בזמן קריאת אנשי העיר אליה הלך, שאם שוהה שם בליל י"ד, הרי שנתחייב לקרוא עמהם, והוא פרוז בן יומו, ורק אם ישוב קודם לכן לכרך, קורא כמקומו. ומזה נלמד לבן עיר שהלך לכרך, שזמנו נקבע לפי שהותו במקום שנמצא בו, שאם שוהה בכרך בליל ט"ו, מתחייב לקרוא עמהם בזמנם, אך אם שב קודם לכן לעירו, זמן חיובו הוא כאנשי עירו בליל י"ד.

==שיטת רש"י ורוב הראשונים==

ה'''רא"ש''' (ב ג) שאמנם חולק על שיטה זו, ביאר שמה שהביא את רש"י לפרש כן, הוא מפני שסובר שאי אפשר לפרש דברי רבא על בן עיר שהלך לכרך, שהרי אז יצא שהוא מתחייב בי"ד בבוקר, בהיותו בכרך, לקרוא את המגילה בט"ו ואפילו אם יצא ממנה, וזה לא מסתבר לחייבו היום דבר לעשותו למחר.

הקושי בפירוש זה הוא שיוצא שעיקר חידוש המשנה הוא באם אינו עתיד לחזור למקומו שאז קורא במקום שהוא שם. אבל במשנה משמע שעיקר חידושה הוא במה שאם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו, ולפי פירוש רש"י זהו דבר פשוט שאין צריך לאומרו, שהרי חזר לכרכו קודם ליל י"ד, ופשיטא שיקרא כזמנו. קושיה זו הקשה ב'''טורי אבן''' (יט א ד"ה לא שנו)<BR/>

יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י"ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט"ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן.

===טעם התליה ביום י"ד דווקא===

<BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) כתב טעם אחר, לפי שעיקר הריבוי מהפסוק הוא לפרוז בן יומו, ורק מסברה ילפינן למוקף בן יומו, לכן דיו לבא מן הדין להיות כנידון, שגם הנלמד ייקבע ביום י"ד ולא בט"ו. ובראב"ד שם יש משמעות כדבריו.

<BR/>ובספר '''משנת יעקב''' רוזנטל (ג) כתב טעם נוסף, לפי שבפסוק לא נזכר כלל מוקפים אלא רק פרזים, א"כ תלוי הכל ביום הפרזים שהוא יום י"ד.

פירוש זה הביא ה'''כסף משנה''' (מגילה א י) וכתב שהוא היותר נראה שבפירושים, ובאמת שכן משמע ברי"ף שלפני שהביא דברי רבא ציטט את תחילת המשנה 'בן עיר שהלך לכרך'. אבל הכסף משנה שם דחה פירוש זה, מהסיבה שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו ורק מתוך זה נלמד בסברה גם דין מוקף בן יומו, וא"כ הכרח הוא לומר שדברי רבא מוסבים על דין בן כרך שהלך לעיר או לפחות '''גם''' עליו, שהוא פרוז בן יומו.  

ובהקשר לזה יש להעיר שברי"ף הלשון שונה מלשון הגמרא לגבי הלימוד של מוקף בן יומו, ומדבריו אפשר להבין שדין מוקף בן יומו כלול בדברי רבא ולא שהגמרא למדה זאת מדבריו. ולפי זה מובן בנקל שחידושו של רבא הוא באמת ברישא דמתני' היינו בבן עיר שהלך לכרך, והביא לזה רבא מקור שכמו שלמדנו מהפסוק לגבי פרוז בן יומו שנקרא פרוז, כן הוא גם לגבי מוקף בן יומו שנקרא מוקף {{ראה עוד|בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר|שיטת הרי"ף והרמב"ם}}.  

==שיטת הרמב"ם==

בפירוש דברי הרמב"ם נחלקו המפרשים.

<BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף.

וב'''טורי זהב''' (ו) מפרש דעת הרמב"ם כשיטת הטור, וכן כתבו ב'''אליה רבה''' (תרפח יא) וב'''ראשון לציון''' (מגילה יט א), וכתבו שכן משמע בפירוש המשנה.