9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''ר"ן''' (יט א ד"ה הכי איתא, בדפי הרי"ף ו א), ה'''מאירי''' (ד"ה המשנה הרביעית), '''ר' יהונתן''' (ד"ה בן עיר), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה בן עיר), '''ר' עובדיה מברטנורא''' (מגילה ב ג). | כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''ר"ן''' (יט א ד"ה הכי איתא, בדפי הרי"ף ו א), ה'''מאירי''' (ד"ה המשנה הרביעית), '''ר' יהונתן''' (ד"ה בן עיר), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה בן עיר), '''ר' עובדיה מברטנורא''' (מגילה ב ג). | ||
<BR/>ויש להעיר שמראשונים אלו משמע, שתלוי הדבר בשהותו '''בפועל''' במקום ולא ב'''דעתו''' היכן להיות, וכפי שכתבו המפרשים ב[[#שיטת הרמב"ם|דעת הרמב"ם]], כן כתב ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו), שלרש"י אין הדבר תלוי אלא בגמר המעשה. | |||
ה'''רא"ש''' (ב ג) שאמנם חולק על שיטה זו, ביאר שמה שהביא את רש"י לפרש כן, הוא מפני שסובר שאי אפשר לפרש דברי רבא על בן עיר שהלך לכרך, שהרי אז יצא שהוא מתחייב בי"ד בבוקר, בהיותו בכרך, לקרוא את המגילה בט"ו ואפילו אם יצא ממנה, וזה לא מסתבר לחייבו היום דבר לעשותו למחר. | ה'''רא"ש''' (ב ג) שאמנם חולק על שיטה זו, ביאר שמה שהביא את רש"י לפרש כן, הוא מפני שסובר שאי אפשר לפרש דברי רבא על בן עיר שהלך לכרך, שהרי אז יצא שהוא מתחייב בי"ד בבוקר, בהיותו בכרך, לקרוא את המגילה בט"ו ואפילו אם יצא ממנה, וזה לא מסתבר לחייבו היום דבר לעשותו למחר. | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי [[#פירוש הראב"ד|הרי"ף]], ונראה שסובר כן להלכה. | לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי [[#פירוש הראב"ד|הרי"ף]], ונראה שסובר כן להלכה. | ||
<BR/>כמו כן יש מהאחרונים שמסבירים כך גם בדעת הרמב"ם כמבואר [[#שיטת הרמב"ם|להלן]]. | |||
אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי"ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' (א י) וב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ולפי פירוש הרא"ש). | אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי"ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' (א י) וב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ולפי פירוש הרא"ש). | ||
| שורה 88: | שורה 90: | ||
<BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף. | <BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף. | ||
ה'''מגיד משנה''' (י) מפרש דברי הרמב"ם כדעת רש"י ורוב הראשונים, ולפי זה מתפרשים דברי הרמב"ם שאמר שעתיד לחזור למקומו בזמן קריאה, שכוונתו לזמן הקריאה של המקום שאליו הלך, ולא המקום שממנו יצא. אמנם העיר לנכון ה'''לחם משנה''' (י) שהמגיד משנה לא עמד על ההבדל בין רש"י לרמב"ם אם תולים הדבר בדעתו או במקום שהותו בפועל, שבדבריו נראה שלמד ברמב"ם שתלוי הדבר במעשה. | ה'''מגיד משנה''' (י) מפרש דברי הרמב"ם כדעת רש"י ורוב הראשונים, ולפי זה מתפרשים דברי הרמב"ם שאמר שעתיד לחזור למקומו בזמן קריאה, שכוונתו לזמן הקריאה של המקום שאליו הלך, ולא המקום שממנו יצא. אמנם העיר לנכון ה'''לחם משנה''' (י) שהמגיד משנה לא עמד על ההבדל בין רש"י לרמב"ם אם תולים הדבר בדעתו או במקום שהותו בפועל, שבדבריו נראה שלמד ברמב"ם שתלוי הדבר במעשה. אבל בדברי הרמב"ם מבואר דתליא בדעתו. | ||
<BR/>גם ה'''כסף משנה''' (י) הסכים לדברי המ"מ בזה שדברי הרמב"ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ודברי הרמב"ם). | <BR/>גם ה'''כסף משנה''' (י) הסכים לדברי המ"מ בזה שדברי הרמב"ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ודברי הרמב"ם). | ||
| שורה 101: | שורה 103: | ||
אבל ב'''לבוש''' (ה) כתב להלכה כדברי הרא"ש והראב"ד דהכל תלוי במקום שבו דעתו להיות בליל י"ד ומקצת יומו, וגם בן עיר שהלך לכרך, נקבע דינו בהיותו בכרך בליל י"ד ויומו, לקרוא בט"ו. והסכים לדבריו הרב '''אליה רבה''' (יא) ו'''אליה זוטא''' (ח). | אבל ב'''לבוש''' (ה) כתב להלכה כדברי הרא"ש והראב"ד דהכל תלוי במקום שבו דעתו להיות בליל י"ד ומקצת יומו, וגם בן עיר שהלך לכרך, נקבע דינו בהיותו בכרך בליל י"ד ויומו, לקרוא בט"ו. והסכים לדבריו הרב '''אליה רבה''' (יא) ו'''אליה זוטא''' (ח). | ||
<BR/>וכתב שם עוד הלבוש, שגם אם חזר לעירו קודם ט"ו קורא בעירו, ומשמע שבזה מצדד כהרא"ש, ודלא כהראב"ד שכתב שצריך לשהות בכרך בט"ו ולקרוא שם, וכן ב'''ט"ז''' (ו) ב'''ערוך השלחן''' (טו) הביאו דעת הרא"ש בזה, ולא הזכירו דברי הראב"ד. אבל בדעת הרמב"ם כתב הט"ז שם, שאף שיש לפרשו כהרא"ש, מ"מ לשיטתו חייב להישאר בכרך ולקרוא עמהם, וזהו כהראב"ד. | <BR/>וכתב שם עוד הלבוש, שגם אם חזר לעירו קודם ט"ו קורא בעירו, ומשמע שבזה מצדד כהרא"ש, ודלא כהראב"ד שכתב שצריך לשהות בכרך בט"ו ולקרוא שם, וכן ב'''ט"ז''' (ו) ב'''ערוך השלחן''' (טו) הביאו דעת הרא"ש בזה, ולא הזכירו דברי הראב"ד. אבל בדעת הרמב"ם כתב הט"ז שם, שאף שיש לפרשו כהרא"ש, מ"מ לשיטתו חייב להישאר בכרך ולקרוא עמהם, וזהו כהראב"ד. | ||
===האם תלוי בדעתו=== | ===האם תלוי בדעתו=== | ||
מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | ||
וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י"ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש"י, אבל לרמב"ם ולשו"ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י"ד לכרך, קורא בכרך בי"ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד"ה ומשנתנו). | |||
הרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת המהר"ם בן חביב סימן טז, באחד שהיה דעתו לצאת מירושלים בראש חודש אדר ונתעכב ולא יצא מפני הגשמים, ושהה בי"ד וט"ו בירושלים, שיקרא בט"ו ויצא ידי חובה לכולי עלמא. <BR/> | |||
ובשו"ת '''וזאת ליהודה''' (טז) תמה על דבריו, דאדרבה צריך לקרוא בי"ד, לפי פסק מרן השולחן ערוך. | ובשו"ת '''וזאת ליהודה''' (טז) תמה על דבריו, דאדרבה צריך לקרוא בי"ד, לפי פסק מרן השולחן ערוך. | ||
==השעה הקובעת לחיוב== | ==השעה הקובעת לחיוב== | ||
הקשה ה'''טורי זהב''' (ו) למה תלו את החיוב בתחילת יום י"ד ולא בתחילת הלילה, שהיה יותר ראוי לתלות שאם היה בדעתו להיות בתחילת ליל י"ד, בעיר, הרי הוא פרוז, וכן במוקף בן יומו, שיקבע זמנו בתחילת ליל ט"ו. וכתב בדעת הרמב"ם שאפשר שזו כוונתו שאמר 'זמן הקריאה' על קריאת הלילה ולא על קריאת היום. וגם בדעת הטור מצדד לומר כן, שכוונתו לקריאת הלילה, אלא מפני שקריאתה כשרה כל הלילה, נקט הטור עד הבוקר. | הקשה ה'''טורי זהב''' (ו) למה תלו את החיוב בתחילת יום י"ד ולא בתחילת הלילה, שהיה יותר ראוי לתלות שאם היה בדעתו להיות בתחילת ליל י"ד, בעיר, הרי הוא פרוז, וכן במוקף בן יומו, שיקבע זמנו בתחילת ליל ט"ו. וכתב בדעת הרמב"ם שאפשר שזו כוונתו שאמר 'זמן הקריאה' על קריאת הלילה ולא על קריאת היום. וגם בדעת הטור מצדד לומר כן, שכוונתו לקריאת הלילה, אלא מפני שקריאתה כשרה כל הלילה, נקט הטור עד הבוקר. | ||
==הכוונה הקובעת== | |||
מדברי '''הרא"ש''' (ב ג) שהביא דברי הרי"ף שתלוי הדבר בדעתו, מבואר להדיא שהכוונה הקובעת לחיוב, היא כוונתו בשעה שיצא מביתו. אבל ה'''חזון איש''' (אורח חיים קנא) שאין הדבר תלוי אלא בכוונתו בכניסת ליל י"ד. שאם הוא מוקף ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בי"ד בבוקר בעיר, נתחייב כפרוז בן יומו. ואם הוא פרוז, ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בט"ו בבוקר בכרך, נעשה מוקף בן יומו. ואף שדעות אחרות היו לו לפני ליל י"ד או לאחריו, ששינה דעתו מסיבות כלשהן, אין הולכים אלא אחר דעתו בכניסת ליל י"ד. וביאר דבריו אף בכוונת הרא"ש. | |||
==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||