הבדלים בין גרסאות בדף "בישול אחר בישול"

→ העריכה הקודמת

בישול אחר בישול (עריכה)

גרסה מ־12:50, 4 בינואר 2018

נוספו 4,905 בתים , 12:50, 4 בינואר 2018

←‏הגדרת יבש ולח: תיקון טעיות שעשיתי

עוז פ

66

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תחרות כתיבה}},
+{{להשלים|כל הסוגיה=כן|סיבה=דרוש סידור פיסקאות}}
 {{מקורות|משנה שבת פרק ב' |בבלי כ.||רמב"ם פ"ט ה"ג|שלחן ערוך שי"ח  ד, ה', טז}}
-[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיח]]
-[[קטגוריה:בישול בשבת]]
-[[קטגוריה:הלכות שבת]]
 הסוגיא עוסקת בהלכות בישול בשבת, בשאלה האם יש בישול אחר בישול בשבת. דהיינו, האם עוברים איסור בישול על דבר שכבר התבשל? ראשית נעסוק בנושא מהו יבש ומהו לח, נדון מה דין דבר שהופך מיבש ללח. לבסוף נעסוק בשאלה האם יש בישול אחר אפיה ולהפך.
@@ שורה 10: / שורה 7: @@
-'''הגמרא בשבת [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=145b&format=pdf קמה:] אומרת שמותר לשרות בחמין דבר שבא בחמין בערב שבת, כלומר דבר שנתבשל אין בו עוד משום בישול. וכן מובא בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=20&format=pdf כ.]
+'''הגמרא בשבת [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=145b&format=pdf קמה:] אומרת שמותר לשרות בחמין דבר שבא בחמין בערב שבת, כלומר דבר שנתבשל אין בו עוד משום בישול. וכן מובא בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=20&format=pdf כ.]'''
 מצינו מספר שיטות בראשונים הדנות מתי יש בישול אחר בישול ומתי אין.
-תחילה יובאו הדברים בסיכומם, ולאחר מכן יוסברו:'''
+תחילה יובאו הדברים בסיכומם, ולאחר מכן יוסברו:
@@ שורה 70: / שורה 67: @@
 ::מצינו א"כ שתי שיטות המקבילות '''בין תוספת בישול בב"ד לח חם, לבין חימום לח שנצטנן''' (טור ורשב"א) ומאידך שני שיטות המחלקות ביניהם (רא"ש ורמב"ם).
+::{| class="wikitable"
+!
+!<nowiki>|לח  שהיצטנן</nowiki>
+!יבש
+|-
+|'''מאכל  בן דורסאי'''
+|רשב"א  אין בישול   רמב""ם  רא"ש רש"י יש בישול
+|רשב"א  רא"ש אין בישול  רמב"ם  רש"י יש  תוס' מדרבנן
+|-
+|'''מבושל  כל צורכו'''
+|רמב"ם  ורשב"א אין בישול  רא"ש  רש"י יש בישול
+|אין  בישול לכו"ע
+|}
 :::א) '''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1337 הטור] והב"י  (שי"ח, ד') וכן נראה שיטת רש"י''' אוסר בשני המקרים הנ"ל שמאחר שיש תוספת תיקון בבישול מתחייב, אמנם לא כל שיפור מחייב שהרי מצטמק ויפה לו מותר, אלא רק תיקון משמעותי.
 '''הרשב"א'''(לט "כל שבא בחמין") לעומת זאת מתיר בשני המקרים. ואפשר להסבירו בשני דרכים:1) אע"פ שיש בישול אחר בישול, צריך תיקון משמעותי. וחימום לח וכן תוספת בישול בב"ד אינה נחשבת בישול משמעותי. 2) '''המנחת חינוך''' רוצה להסביר ולומר שלשיטת''' הרשב"א''' אין בישול בדבר שכבר נתבשל ורק בישול ראשוני אסור, ואע"פ שודאי יש תיקון בתוספת בישול מ"מ לא שייך בכך בישול וע"כ בין בלח ובין ביבש אין בישול אחר בישול.
 לפ"ז אומר '''המנ"ח''', ש'''לרשב"א''' אין בישול במים ובמתכת שכמו שבלח אין בישול אחר בישול אע"פ שהצטנן ולא ניכר בו בישולו, כך גם במים ובמתכת שהצטננו יהיה מותר אע"פ שלא ניכר בישולם הראשון.
-אמנם לגבי חימום מים שנתבשלו, החזון איש חולק ואומר- שכאשר לא ניכר הבישול הקודם כלל, יהיה אסור. ולכן אוסר מים שהתקררו, וכ"ש במתכת שהתקררה יהיה אסור לכו"ע כיון שכבר אין ניכר הבישול הראשוני כלל.
+אמנם לגבי חימום מים שנתבשלו, '''החזון איש''' חולק ואומר- שכאשר לא ניכר הבישול הקודם כלל, יהיה אסור. ולכן אוסר מים שהתקררו, וכ"ש במתכת שהתקררה יהיה אסור לכו"ע כיון שכבר אין ניכר הבישול הראשוני כלל.
-האג"ט אומר שהרשב"א יתיר גם במים משום שכבר נעשה בהם בישול ושוב אין בהם בישול, אך יאסור במתכת שבושלה והתקררה כיון שלא ניכר כלל בישולה הקודם.
+'''האג"ט''' אומר שהרשב"א יתיר גם במים משום שכבר נעשה בהם בישול ושוב אין בהם בישול, אך יאסור במתכת שבושלה והתקררה כיון שלא ניכר כלל בישולה הקודם.
 הפמ"ג רוצה לומר שגם לשיטות שיש בישול אחר בישול ('''כטור''') בלח שהצטנן, כל זה במים יין ושמן שהם נאכלין חיין וחימומם זה עיקר הבישול, אך ברוטב וכד' שנאכל רק אחרי שבישלוהו, אחרי בישול ראשוני כבר יהיה מותר.
-:::ב) '''[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=1302 הרמב"ם]'''(פ"ט הל' ה) מתיר לח שנצטנן בכל צרכו ואוסר ב"ד חם, הסבר הוא החילוק כך שבעקרון הוא מסכים לטור שיש תוספת בישול בדבר מבושל (גם כאשר היה בישול ראשוני), אלא שסובר שחימום לח אינו נחשב תיקון משמעותי, ואילו תוספת בישול ממב"ד לכל צרכו נחשבת תיקון מאכל משמעותי. כך גם משמע מלשונו של הרמב"ם שכתב את ההיתר של מבושל כל צרכו עם ההיתר של דבר שנאכל חי וכמו ששם הסברא היא שאין תיקון משמעותי, כך גם בדבר המבושל כל צרכו אין תיקון משמעותי בחימומו.
+:::ב) '''[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=1302 הרמב"ם]'''(פ"ט הל' ה) מתיר לח שנצטנן בכל צרכו ואוסר ב"ד חם, הסבר הוא החילוק כך שבעקרון הוא מסכים לטור שיש תוספת בישול בדבר מבושל (גם כאשר היה בישול ראשוני), אלא שסובר שחימום לח אינו נחשב תיקון משמעותי, ואילו תוספת בישול ממב"ד לכל צרכו נחשבת תיקון מאכל משמעותי. כך גם משמע מלשונו של הרמב"ם שכתב את ההיתר של מבושל כל צרכו עם ההיתר של דבר שנאכל חי וכמו ששם הסברא היא שאין תיקון משמעותי, כך גם בדבר המבושל כל צרכו אין תיקון משמעותי בחימומו. (עיין בביאור דברי הרמב"ם בערוך השולחן סי' שיח סע' יט)
@@ שורה 99: / שורה 108: @@
 :'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1567 בשו"ע']'' בסי' שי"ח סעיף ד' נפסק '''כטור ורש"י'''- יבש כל צרכו שהצטנן מותר לחמם. לח כל צרכו שהצטנן אסור לחמם. בין יבש ובין לח בן דרוסאי חם אסור לחמם לכל צרכו.
 בסע' טו' אומר '''השו"ע''' לגבי לח שהצטנן שאסור אפי' מבושל כל צרכו (ויבש מותר).
+אומנם בסעי' ח הביא את לשון ר' ירוחם שמצוי"ל אסור להחזירו ונחלקו באחרונים בביאור דבריו. הגר"א יישב שהעיקר כמו שכתב בסעיף ד כדעת רש"י והטור ומה שכתב את לשון ר' ירוחם זה כיוון שהתחיל לצטט את דבריו. המג"א חולק שהעיקר בשו"ע כסעיף ח אלא שכיוון שסמך על דבריו כאן לא טרח להביא את דין מצוי"ל בסעיף ד. בעגלי טל מחלק בין בישול לחימום, שבסעיף ד דיבר על חימום מים ושם עיקר אם מתחמם או לא כי אין משמעות לבישול שלהם לאחר שהצטננו ובסעיף ח דיבר על בישול תבשיל שאז משנה האם מצטמק ויפה לו או לא.
 ומביא '''הרמ"א'''(שי"ח טו) את הדעות המובאות לעיל (רמב"ם רשב"א) שמותר לחמם גם לח שהצטנן. ומסיים '''הרמ"א-''' "ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי". ויש להבין מהו הפסק הזה של הרמ"א.
@@ שורה 164: / שורה 175: @@
-'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1572 שו"ע שי"ח טז]-''' פשטידה מותרת תמיד גם במקום שהיד סולדת בו.ואין בזה איסור נולד כר' יחיאל. אמנם צריך להבין מדוע אין איסור מבשל כפי שפסק בב"י לעניין שמן?
+'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1572 שו"ע שי"ח טז]-''' פשטידה מותרת תמיד גם במקום שהיד סולדת בו. ואין בזה איסור נולד כר' יחיאל. אמנם צריך להבין מדוע אין איסור מבשל כפי שפסק בב"י לעניין שמן?
@@ שורה 204: / שורה 215: @@
 == הגדרת יבש ולח ==
-מהי ההגדרה לדבר לח ומה ההגדרה לדבר יבש? אם ישנו תבשיל המעורב בלח ויבש יחד, כיצד נדון אותו?
+מהי ההגדרה לדבר לח ומה ההגדרה לדבר יבש?
+הגדרות בין נוזל למוצק יש נ"מ בהרבה מקומות כגון בהלכות ברכות לעניין מה מוגדר בלילה רכה לברכת מזונות או לעניין ממרח ועוד הרבה
+'''הנודע ביהודה''' סובר שאם מושכים את המאכל מצד אחד נמשך כל אותו מאכל אחריו זה יבש
+'''באג"מ'''  (או"ח חלק ד סימן עד בישול אות ה) מגדיר שכל שניצוק מכלי לכלי ואינו מדובק בכלי הקודם נחשב לח (הוא דן לגבי קטשופ שלדבריו נחשב לח ולכן אסור להניחו על שניצל חם בשבת).
+'''הרב ליאור''' מחלק אם ששופכים אותו לכלי הוא מקבל את צורת הכלי שבו הוא נמצא או שומר על צורתו העצמית (כך שמעתי ממנו בשיעור. הגדרה זו קרובה להגדרה המדעית בין מוצק לנוזל כפי שמצאתי בויקיפדיה. מוצק- מצב בחומר בעל צורה מוגדרת (להבדיל מנוזל ומגז שלהם אין צורה מוגדרת - הם מקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים) ונפח מוגדר[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn2|.]]
+'''מג"א''' (סימן ר"ח אות ח לעניין ברכות) מחלק האם זה דבר שאוכלים אותו או דבר ששותים אותו.
+== לח מעורב בנוזל ==
+אם ישנו תבשיל המעורב בלח ויבש יחד, כיצד נדון אותו?
 מסברא היינו אומרים שנדון כל דבר בפני עצמו, ביבש לא יהיה בישול, ובלח יהיה בישול.
@@ שורה 280: / שורה 302: @@
 . '''הט"ז''' מתרץ- שאף אם נקבל את החילוק בין מצה לברכות שבמצה בעינן טעם מצה, עדיין ניתן ללמוד לשבת, כיון שגם בשבת אזלינן בתר טעם, האם מצטמק ויפה לו או רע לו, ולכן ניתן ללמוד ממצה לשבת, ויהיה בזה מח'.
 === '''להלכה-''' ===
@@ שורה 299: / שורה 320: @@
 '''השש"כ''' מביא שאסור לשים דבר מבושל על האש או הפלטה, ואמנם בהערות מביא את הדברים שהבאנו כעת.
-עוד מביא השש"כ שלשים שקדי מרק בתוך המרק מותר אפי' בכלי ראשון, כיוון שהשקדי מרק בושלו שמן עמוק הנחשב לבישול (צלי קידר) ואין בישלו אחר בישול.
+עוד מביא השש"כ שלשים שקדי מרק בתוך המרק מותר אפי' בכלי ראשון, כיוון שהשקדי מרק בושלו בשמן עמוק הנחשב לבישול (צלי קידר) ואין בישלו אחר בישול.
 קרוטונים ולחם שרק נאפו יהיה אסור לשימם בתוך המרק כיון שזהו בישול אחר אפייה.
 ומסיים '''השש"כ''' שאין לשים לחם ליד האש ולעשותו לצנימים, כיון שהלחם מתקשה בכך. ונראה שצריך להסביר איסור זה שיש צלייה אחר אפיה ואסור.
+==== קפה שחור ====
+קפה שחור שנקלה ונטחן לכעורה דינו כבישול אחר אפיה ובמיוחד שאינו ראוי למאכל אחר הקליה והבישול הוא גמר הכנתו אלא שיש שני סברות להתיר א. '''הרב עובדיה'''[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn1|[]]<nowiki/>חזו"ע ח"ד עמ' שיד[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn1|<nowiki>]</nowiki>]] כתב שאין צריך שיהיה ראוי לאכילה אלא שיהיה עומד לאכילה ועוד שיש רבים מהאחרונים שסוברים שהוא ראוי לאכילה בשעת הדחק[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn2|[]] מנ"א פרק י אות מג, [[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn2|<nowiki>]</nowiki>]]. ב. '''האג"מ'''[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn3|[]] אור"ח חלק ד סימן עד מלאכת אופה אות יח[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn3|<nowiki>]</nowiki>]] סובר להקל בקפה כיוון שהוא בא רק ליתן טעם והרי הוא כתבלין ומה שהגמ' אומרת שתבלין לא מתבשל בכלי שני הכוונה כל דבר שבא רק ליתן טעם ואינו מעיקר האוכל אין בו בישול בכ"ש.
+ובערוך השולחן כתב שעיננו הרואות שקפה מתבשל אפילו בכלי שלישי ולכן יהיה אסור להכין כלל קפה שחור בשבת.
+[[קטגוריה:אפייה ובישול]]
+[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיח]]
+[[קטגוריה:שבת]]
+[[קטגוריה:בישול]]
+[[קטגוריה:ל"ט מלאכות]]
+[[קטגוריה:שבת פרק כב]]