284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←כאשר יש כוונה אחרת
| שורה 214: | שורה 214: | ||
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן) - מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה. '''ט"ז''' (צו ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר. | '''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן) - מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה. '''ט"ז''' (צו ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר. | ||
בעקבות דברים אלו, כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (ח ג) על [[ביטול איסור לכתחילה#קטניות ופירות|פירות שמוחזקים כנגועים בתולעים]], שאם נוהגים תמיד לטוחנם או לרסקם באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד - מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכתחילה, כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים. | בעקבות דברים אלו, כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (ח ג) על [[ביטול איסור לכתחילה#קטניות ופירות נגועים בתולעים|פירות שמוחזקים כנגועים בתולעים]], שאם נוהגים תמיד לטוחנם או לרסקם באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד - מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכתחילה, כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים. | ||
מטעמים אלו התיר ה'''ט"ז''' (קלז ד) לטחון חיטים אם א"א לבררם. ולכן '''שו"ע''' (תנג ג) הקל בטחינת חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות. | מטעמים אלו התיר ה'''ט"ז''' (קלז ד) לטחון חיטים אם א"א לבררם. ולכן '''שו"ע''' (תנג ג) הקל בטחינת חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות. | ||