284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
אין תקציר עריכה
מ (מקורות) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==== במשנה ==== | ==== במשנה ==== | ||
{{ציטוטון|סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כן נפלו שם חולין, אם שוגג, מותר. | {{ציטוטון|סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כן נפלו שם חולין, אם שוגג, מותר. | ||
ואם '''מזיד, אסור'''.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%98|'''תרומות''', ה, ט]}} | ואם '''מזיד, אסור'''.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%98|'''תרומות''', ה, ט]}}. | ||
במשנה זו נלמד שכאשר נופלת תרומה (האסורה באכילה) ומתערבת בהיתר, דין התערובת תלוי אם הייתה כוונה לבטל אותה בהיתר. | |||
==== בתלמוד הבבלי ==== | ==== בתלמוד הבבלי ==== | ||
{{ציטוטון|ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה... והתניא זהו היתר הבא מכלל איסור... חדוש הוא ומחדוש לא גמרינן|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%97_%D7%91|'''תלמוד בבלי, חולין''', צח]}} | |||
===== חולין ===== | |||
{{ציטוטון|ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה... והתניא זהו היתר הבא מכלל איסור... חדוש הוא ומחדוש לא גמרינן|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%97_%D7%91|'''תלמוד בבלי, חולין''', צח]}}. | |||
בגמרא זו עולה האפשרות ללמוד מקורבן איל נזיר שניתן לבטל איסור לכתחילה, מכיוון שמבשלים את הזרוע, שהיא איסור דאורייתא, עם שאר האיל שהוא היתר. | |||
סברה זו נדחית מכיוון שלגבי קורבן איל נזיר חידשה התורה במפורש לעשות כך: {{ציטוטון|וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%95_%D7%99%D7%98|'''במדבר''', ו, יט]}}, ולכן לא ניתן ללמוד ממקור זה לשאר איסורים. | |||
===== גיטין ===== | |||
{{ציטוטון|נפלו ונתפצעו: אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו, דברי ר"מ ורבי יהודה. רבי יוסי ור' שמעון אומרים: בשוגג יעלו במזיד לא יעלו.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%93_%D7%91|'''תלמוד בבלי, גיטין''', נד:]}}. | |||
בגמרא נחלקו<ref>נחלקו לגבי דין התערובת אם ביטול האגוזים נעשה בשוגג: לר"מ ורבי יהודה התערובת אסורה - שגזרו שוגג אטו מזיד, לרבי יוסי ור' שמעון התערובת מותרת.</ref> בעניין אגוזי פרך של ערלה (שאינם בטלים אפילו באלף כל עוד הם שלמים) שנפלו לתערובת ונתפצעו לגבי דין התערובת. | |||
לשתי הדעות בגמרא, אם נעשה הדבר בכוונה תחילה (במזיד) התערובת אסורה, כלומר אסור לבטל איסור לכתחילה. | |||
===מקורות שמותר לבטל איסור לכתחילה=== | ===מקורות שמותר לבטל איסור לכתחילה=== | ||