9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אתרוג הירוק"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
<BR/>אמנם ה'''רא"ש''' (סוכה ג כא) העתיק דבריהם בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף אם לא חזר למראה אתרוג, כל שאילו ישהו אותו יחזור - כשר, שאם לא שנגמר פריו לא היה חוזר. | <BR/>אמנם ה'''רא"ש''' (סוכה ג כא) העתיק דבריהם בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף אם לא חזר למראה אתרוג, כל שאילו ישהו אותו יחזור - כשר, שאם לא שנגמר פריו לא היה חוזר. | ||
<BR/>כדברים האלו העתיק להלכה גם ה'''טור''' (אורח חיים תרמח), וב'''בית יוסף''' (ד"ה הירוק) נראה שהבין כן גם בדברי התוספות, שלא בעינן שיצהיבו, אלא כל שאם ישהו אותם יצהיבו כשרים. | <BR/>כדברים האלו העתיק להלכה גם ה'''טור''' (אורח חיים תרמח), וב'''בית יוסף''' (ד"ה הירוק) נראה שהבין כן גם בדברי התוספות, שלא בעינן שיצהיבו, אלא כל שאם ישהו אותם יצהיבו כשרים. | ||
===שיטת ה'בית חדש' והחולקים עליו=== | |||
ה'''בית חדש''' (תרמח יב) אחר שהביא דברי התוס' והרא"ש, כתב שדווקא כאשר חוזר האתרוג כולו למראה אתרוג כשר, אבל אם לא חזר כולו דינו כ[[חזזית]] לפסול ברובו במקום אחד. ובטעם הדבר כתב שהסיבה שאתרוג הירוק פסול אינה מפני שלא נגמר פריו כמסקנת הגמרא, דזה נאמר רק אליבא דר' יהודה דלא בעי הדר, אבל לפי מה דקיימא לן שבעינן הדר, טעם הפסול בירוק הוא מפני שאינו הדר ואפילו אם נגמר פריו פסול כל זמן שהוא בירקותו, ולכן צריך שיחזור כולו למראה אתרוג. | |||
האחרונים חלקו על הב"ח בדבר זה וכתבו שאין דבריו מכוונים להלכה, שכן בראשונים מבואר להדיא שתפסו עיקר הטעם מפני שאינו גמר פירי, ולכן התירו כשחוזרים למראה אתרוג. | |||
<BR/>כן כתבו ה'''קרבן נתנאל''' (כ), ה'''מגן אברהם''' (כג), ה'''טורי זהב''' (יח), וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (סה). | |||
[[קטגוריה:ארבעת המינים]] | [[קטגוריה:ארבעת המינים]] | ||