הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת שלום קודם התפילה"

אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
<BR/>וכעין זה כתב '''רבנו ירוחם''' {{היברובוקס2|20269|57|(ג ג כד ג)}} והוסיף ש'שלום' כמו כריעה, שזה אסור במשכים לפתחו, אבל אם אומר רק שלום בפה ללא כריעה כמו 'צפרא דמרי טב', מותר אפילו משכים לפתחו.  
<BR/>וכעין זה כתב '''רבנו ירוחם''' {{היברובוקס2|20269|57|(ג ג כד ג)}} והוסיף ש'שלום' כמו כריעה, שזה אסור במשכים לפתחו, אבל אם אומר רק שלום בפה ללא כריעה כמו 'צפרא דמרי טב', מותר אפילו משכים לפתחו.  


<BR/>אבל בשם רבנו יונה עצמו כתבו שזה דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי.
<BR/>אבל בשם '''רבנו יונה''' עצמו כתבו שזה דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי.
<BR/>כלומר לפי חכמי פרובינציא נראה שהאיסור הוא באמירת המילה 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה, ואילו מדברי ר' יונה נראה שהאיסור הוא בעצם הקדמת החבר לקב"ה.


כתב <BR/>וב'''אורחות חיים''' (תפילה יד) כתב שהכריעה אסורה בכל מקרה, גם אם אינו משכים לפתחו, ואף בלא נתינת שלום. אבל בלא כריעה מותר לומר שלום בכל לשון שירצה.
<BR/>וב'''אורחות חיים''' (תפילה יד) כתב שהכריעה אסורה בכל מקרה, גם אם אינו משכים לפתחו, ואף בלא נתינת שלום. אבל בלא כריעה מותר לומר שלום בכל לשון שירצה.


[[קטגוריה: תפילה]]
[[קטגוריה: תפילה]]