9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת שלום קודם התפילה"
←כריעה ולשון ארמי
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== כריעה ולשון ארמי == | == כריעה ולשון ארמי == | ||
כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ח א ד"ה ודוקא) בשם חכמי פרובינציא שאם אומר בלשון ארמי 'צפרא דמרי טב' מותר אף במשכים לפתחו, שלא אסרו אלא כשמזכיר את השם 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה. | כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ח א ד"ה ודוקא) בשם חכמי פרובינציא שאם אומר בלשון ארמי 'צפרא דמרי טב' מותר אף במשכים לפתחו, שלא אסרו אלא כשמזכיר את השם 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה. | ||
<BR/>וכעין זה כתב '''רבנו ירוחם''' {{היברובוקס2|20269|57|(ג ג כד ג)}} והוסיף ש'שלום' כמו כריעה, שזה אינו אסור אלא דווקא במשכים לפתחו, אבל אם אומר רק שלום בפה ללא כריעה כמו 'צפרא דמרי טב', מותר אפילו משכים לפתחו. | |||
<BR/>אבל בשם רבנו יונה עצמו כתבו שזה דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי. | <BR/>אבל בשם רבנו יונה עצמו כתבו שזה דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי. | ||
<BR/>כלומר לפי חכמי פרובינציא נראה שהאיסור הוא באמירת המילה 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה, ואילו מדברי ר' יונה נראה שהאיסור הוא בעצם הקדמת החבר לקב"ה. | <BR/>כלומר לפי חכמי פרובינציא נראה שהאיסור הוא באמירת המילה 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה, ואילו מדברי ר' יונה נראה שהאיסור הוא בעצם הקדמת החבר לקב"ה. | ||
כתב | כתב <BR/>וב'''אורחות חיים''' (תפילה יד) כתב שהכריעה אסורה בכל מקרה, גם אם אינו משכים לפתחו, ואף בלא נתינת שלום. אבל בלא כריעה מותר לומר שלום בכל לשון שירצה. | ||
<BR/>וב'''אורחות חיים''' (תפילה יד) כתב שהכריעה אסורה בכל מקרה, גם אם אינו משכים לפתחו, ואף בלא נתינת שלום. אבל בלא כריעה מותר לומר שלום בכל לשון שירצה. | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||