9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת שלום קודם התפילה"
←כריעה ולשון ארמי
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== כריעה ולשון ארמי == | == כריעה ולשון ארמי == | ||
כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ח א ד"ה ודוקא) בשם חכמי פרובינציא שאם אומר בלשון ארמי 'צפרא דמרי טב' מותר אף במשכים לפתחו, שלא אסרו אלא כשמזכיר את השם 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה. | כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ח א ד"ה ודוקא) בשם חכמי פרובינציא שאם אומר בלשון ארמי 'צפרא דמרי טב' מותר אף במשכים לפתחו, שלא אסרו אלא כשמזכיר את השם 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה. | ||
<BR/>אבל בשם רבנו יונה עצמו כתבו שזה דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי. | <BR/>אבל בשם רבנו יונה עצמו כתבו שזה דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי. | ||
כתב '''רבנו ירוחם''' (ג ג כד ג) שהאיסור הוא דווקא בכריעה, ודווקא במשכים לפתחו, אבל אם אומר רק שלום בפה ללא כריעה מותר אפילו משכים לפתחו. וכן אם אינו משכים לפתחו אלא פגע בו בדרך, מותר אפילו בכריעה | כתב '''רבנו ירוחם''' (ג ג כד ג) שהאיסור הוא דווקא בכריעה, ודווקא במשכים לפתחו, אבל אם אומר רק שלום בפה ללא כריעה מותר אפילו משכים לפתחו. וכן אם אינו משכים לפתחו אלא פגע בו בדרך, מותר אפילו בכריעה | ||
<BR/>וב'''אורחות חיים''' (תפילה יד) כתב שהכריעה אסורה בכל מקרה, גם אם אינו משכים לפתחו, ואף בלא נתינת שלום. אבל בלא כריעה מותר לומר שלום בכל לשון שירצה. | <BR/>וב'''אורחות חיים''' (תפילה יד) כתב שהכריעה אסורה בכל מקרה, גם אם אינו משכים לפתחו, ואף בלא נתינת שלום. אבל בלא כריעה מותר לומר שלום בכל לשון שירצה. | ||