9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת שלום קודם התפילה"
←שיטות הראשונים
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כן פירשו את מהלך הגמרא '''רש"י''', '''תוספות''', '''רי"ף''' ושאר ראשונים, וכן פסק ה'''רמב"ם''' להלכה, שאסור להשכים לפתח חבירו לשאול בשלומו קודם התפילה. | כן פירשו את מהלך הגמרא '''רש"י''', '''תוספות''', '''רי"ף''' ושאר ראשונים, וכן פסק ה'''רמב"ם''' להלכה, שאסור להשכים לפתח חבירו לשאול בשלומו קודם התפילה. | ||
אבל ה'''ריטב"א''' (ד"ה תרגמה) הביא פירוש אחר, ש'משכים לפתחו' הכוונה לאדם שהתפלל שהשכים לפתחו של אדם שלא התפלל, וכיון שהשכים לפתחו מותר לאותו שלא התפלל לשאול בשלומו מפני הכבוד. ולפי זה אם לא השכים לפתחו אסור לשאול בשלומו | אבל ה'''ריטב"א''' (ד"ה תרגמה) הביא פירוש אחר, ש'משכים לפתחו' הכוונה לאדם שהתפלל שהשכים לפתחו של אדם שלא התפלל, וכיון שהשכים לפתחו מותר לאותו שלא התפלל לשאול בשלומו מפני הכבוד. ולפי זה גם אם לא השכים לפתחו אלא פגעו באקראי בדרך אסור לשאול בשלומו, וכל שכן שאסור לאותו שלא התפלל להשכים לפתח חברו לשאול בשלומו. | ||
<BR/>וכן פסק להלכה בספר '''אהל מועד''' (קריאת שמע ד ו), שכתב שאפילו פגעו בדרך אסור לתת לו שלום אלא אם כן נותן לו מפני הכבוד. | |||
כעין שיטה זו הביא ה'''רשב"א''' (יד א) בשם ה'''ראב"ד''' שכתב שאפילו פגע בו בשוק אינו רשאי לומר לו אלא 'צפרא דמרי טב' כדי שיתן לבו שאסור להתעכב. מבואר שהאיסור הוא לאו דווקא במשכים לפתחו אלא גם בפוגע בו באקראי בשוק. | כעין שיטה זו הביא ה'''רשב"א''' (יד א) בשם ה'''ראב"ד''' שכתב שאפילו פגע בו בשוק אינו רשאי לומר לו אלא 'צפרא דמרי טב' כדי שיתן לבו שאסור להתעכב. מבואר שהאיסור הוא לאו דווקא במשכים לפתחו אלא גם בפוגע בו באקראי בשוק. | ||