9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת שלום קודם התפילה"
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
באיסור הקדמת שלום קודם התפילה, ובאיזה אופנים מותר. | באיסור הקדמת שלום קודם התפילה, ובאיזה אופנים מותר. | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
ה'''גמרא''' | ה'''גמרא''' (ברכות יד א) מביאה דברי רב, שאומר שכל הנותן שלום לחבירו לפני התפילה, כאילו עשאו במה, ולומד כן מן הפסוק: "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא", כאשר את המילה 'במה' יש לקרוא "בָּמָה". כלומר, יש לחדול מלעסוק בכבוד האדם ולעסוק בכבוד המקום, ואם אינו עושה כן, הרי הוא כמקריב בבמה. | ||
<BR/>גם האמורא שמואל לומד את אותה הלכה מן הפסוק הזה, אלא שאינו משנה את ניקוד הפסוק, אלא מבארו כשאלה - במה חשבו לזה ולא לאלוה, כלומר למה החשבת את חברך יותר מאשר את האלוה, במה שנתת לו שלום לפני התפילה. | <BR/>גם האמורא שמואל לומד את אותה הלכה מן הפסוק הזה, אלא שאינו משנה את ניקוד הפסוק, אלא מבארו כשאלה - במה חשבו לזה ולא לאלוה, כלומר למה החשבת את חברך יותר מאשר את האלוה, במה שנתת לו שלום לפני התפילה. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
אבל בשם '''רבנו יונה''' עצמו כתבו תלמידיו שגם לשון ארמי מותר דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי. | אבל בשם '''רבנו יונה''' עצמו כתבו תלמידיו שגם לשון ארמי מותר דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי. | ||
== אחרי קריאת פסוקים == | |||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים פט ב) הביא בשם ה'''אורחות חיים''' שאם התחיל לברך הברכות, אין לחוש כל כך כיון שכבר קיבל עליו עול מלכות שמים באותן ברכות<ref>באורחות חיים שלפנינו אינו נמצא.</ref>. | |||
וב'''דרכי משה''' (ב) השיג על דבריו, שהרי מקושיית הגמרא מוכח שאיירי לאחר ברכות קריאת שמע, וכן השיג ה'''טורי זהב''' (א). | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||