9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת 'ויכולו' בערב שבת"
←אמירתו בעמידה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==אמירתו בעמידה== | ==אמירתו בעמידה== | ||
כתב ה'''מרדכי''' שם ש'ויכולו' שלאחר התפילה אומרים אותו מעומד ובקול רם, משום דהוי עדות שהקב"ה שבת בשבת, ואמירת עדות יש לעמוד כמ"ש 'ועמדו שני האנשים'. וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' (שבת קיט ב) בשם ר' יחיאל. וכן כתב ה'''מאירי''' מדנפשיה בהקדמתו לחידושי הש"ס (ד"ה ואחר שהתבאר). וכן העתיק ה'''טור''' (רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ז). | כתב ה'''מרדכי''' שם ש'ויכולו' שלאחר התפילה אומרים אותו מעומד ובקול רם, משום דהוי עדות שהקב"ה שבת בשבת, ואמירת עדות יש לעמוד כמ"ש 'ועמדו שני האנשים'. וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' (שבת קיט ב) בשם ר' יחיאל. וכן כתב ה'''מאירי''' מדנפשיה בהקדמתו לחידושי הש"ס (ד"ה ואחר שהתבאר). וכן העתיק ה'''טור''' (רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ז). | ||
<BR/>וב'''שבלי הלקט''' (סו) כתב בשר אחיו הר"ר בנימין שמה שנהגו לאומרו בעמידה, הוא לפי שעכשיו סיימו תפילת לחש, וגם צריכים לעמוד בברכת מעין שבע, ולכן נשארו לעמוד, והאומרו בישיבה לא הפסיד. ומ"מ סיים שם דאין להשיג גבול ראשונים. | |||
כתב בספר '''מטה משה''' (תכח) שאמירת 'ויכולו' שבקידוש לא הקפידו לאומרו מעומד, לפי שאומר אותה ביחיד, וכ"מ ב'''שבלי הלקט''' שם, אבל כתב עוד (תכט) בשם ה'''רוקח''' שר' קלונימוס בן ר' יודא שכח פעם ולא אמר 'ויכולו' בבית הכנסת, וכשקידש על הכוס אמר 'ויכולו' מעומד. וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם י) כתב שמנהג העולם לומר גם את 'ויכולו' שבקידוש מעומד, והביאו ה'''משנה ברורה''' (יט). | |||
==אמירתו ביחיד== | ==אמירתו ביחיד== | ||