ויקיסוגיה

הבדלים בין גרסאות בדף "אכילת מצה בערב פסח"

אכילת מצה בערב פסח (עריכה)

גרסה מ־21:48, 27 באפריל 2024

נוספו 275 בתים ,  27 אפריל
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות||| פסחים י א| הל' חמץ ומצה ו יב|אורח חיים תעא ב}}
{{מקורות||| פסחים י א| הל' חמץ ומצה ו יב}}
איסור אכילת מצה בערב הפסח; מקורו, טעמיו, ומשמעותו.
איסור אכילת מצה בערב הפסח; מקורו, טעמיו, ומשמעותו.


שורה 29: שורה 28:


===מליל י"ד===
===מליל י"ד===
אולם '''הרמב"ן''' במלחמות שם [https://www.sefaria.org.il/HaMaor_HaKatan_on_Pesachim.15b.1?with=Milchemet%20Hashem (ד"ה ועוד)] מדייק מהמשך סוגיית הירושלמי שכל יום י"ד אסור באכילת מצה, ומנמק: "והטעם לזה, שכיון שביעור חמץ בלילה נעשית לו מצה כארוסה בבית חמיו"; כלומר המצה מקבלת יחס של מצת מצווה גם בטרם איסור החמץ - מאז שהחמץ מתחיל להתבער, דהיינו תחילת י"ד. מדבריו אלה משמע שהאיסור קיים גם בליל י"ד ולא רק ביומו. כך כתב '''באורחות חיים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=178 (חלק א הלכות חמץ ומצה אות קיד)] בשם 'יש אומרים', ובספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) כתב ש"יש מחמירים שלא לאכלה מתחילת הלילה". כך גם דעת '''המגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא ו)], שכתב "משמע דביום י"ג מותרין לאכול מצה", ומשמע שבליל י"ד אסור; וכך הכריע גם בשו"ת '''רב פעלים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1402&st=&pgnum=36 (ג או"ח סי' כז)].  
אולם '''הרמב"ן''' במלחמות שם [https://www.sefaria.org.il/HaMaor_HaKatan_on_Pesachim.15b.1?with=Milchemet%20Hashem (ד"ה ועוד)] מדייק מהמשך סוגיית הירושלמי שכל י"ד אסור באכילת מצה, ומנמק: "והטעם לזה, שכיון שביעור חמץ בלילה נעשית לו מצה כארוסה בבית חמיו"; כלומר המצה מקבלת יחס של מצת מצווה גם בטרם איסור החמץ - מאז שהחמץ מתחיל להתבער, דהיינו תחילת י"ד. מדבריו אלה משמע שהאיסור קיים גם בליל י"ד ולא רק ביומו. כך כתב '''באורחות חיים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=178 (חלק א הלכות חמץ ומצה אות קיד)] בשם 'יש אומרים', ובספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) כתב ש"יש מחמירים שלא לאכלה מתחילת הלילה". כך גם דעת '''המגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא ו)], שכתב "משמע דביום י"ג מותרין לאכול מצה", ומשמע שבליל י"ד אסור; וכך פסק גם בשו"ת '''רב פעלים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1402&st=&pgnum=36 (ג או"ח סי' כז)].


===מסוף שעה רביעית===
===מסוף שעה רביעית===
שורה 37: שורה 36:
'''הרמב"ם''' [https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=16&perek=6&halocha=12&hilite= (הל' חמץ ומצה ו יב)] כתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח", וכתב על כך '''הכסף משנה''' שם: "ומדברי רבנו נראה - כל היום"; ומפשט לשונו משמע שדווקא כל היום אבל לא בלילה. כך כתב גם בשו"ת '''התשב"ץ''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%A5_(%D7%AA%D7%A9%D7%91%22%D7%A5)/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92/%D7%A8%D7%A1 (ג סי' רס)], שהאיסור מתחיל מעלות השחר, והבין כך בדעת הרי"ף והרמב"ן. כך היא גם דעת '''החק יעקב''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא ז)] '''אליה רבה''' (תעא ו), '''שולחן ערוך הרב''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%96 (תעא ד)], '''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא יב)], ושו"ת '''יחוה דעת''' (ו כז).<BR/>
'''הרמב"ם''' [https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=16&perek=6&halocha=12&hilite= (הל' חמץ ומצה ו יב)] כתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח", וכתב על כך '''הכסף משנה''' שם: "ומדברי רבנו נראה - כל היום"; ומפשט לשונו משמע שדווקא כל היום אבל לא בלילה. כך כתב גם בשו"ת '''התשב"ץ''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%A5_(%D7%AA%D7%A9%D7%91%22%D7%A5)/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92/%D7%A8%D7%A1 (ג סי' רס)], שהאיסור מתחיל מעלות השחר, והבין כך בדעת הרי"ף והרמב"ן. כך היא גם דעת '''החק יעקב''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא ז)] '''אליה רבה''' (תעא ו), '''שולחן ערוך הרב''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%96 (תעא ד)], '''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא יב)], ושו"ת '''יחוה דעת''' (ו כז).<BR/>
בספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) מעיד על המנהג בזמנו:  "והכל מחמירין שלא לאכול מצה בכל היום", ותומך בו: "וגם מהירושלמי נראה שכל יום י"ד בכלל האיסור". <BR/>
בספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) מעיד על המנהג בזמנו:  "והכל מחמירין שלא לאכול מצה בכל היום", ותומך בו: "וגם מהירושלמי נראה שכל יום י"ד בכלל האיסור". <BR/>
לכאורה קשה מה הסברה להתיר בלילה ולאסור כל היום, הרי אם האיסור תלוי בתחילת זמן הביעור – הרי הביעור מתחיל מהבדיקה שבלילה, ואם הוא תלוי באיסור החמץ – הרי אינו מתחילת היום. ניתן להסביר זאת בכמה אופנים:
לכאורה קשה מה הסברה להתיר בלילה ולאסור כל היום, ממה נפשך: אם האיסור תלוי בתחילת זמן הביעור – הרי הביעור מתחיל מהבדיקה שבלילה, ואם הוא תלוי באיסור החמץ – הרי אינו מתחילת היום. ניתן להסביר זאת בכמה אופנים:
*'''התשב"ץ''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%A5_(%D7%AA%D7%A9%D7%91%22%D7%A5)/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92/%D7%A8%D7%A1 (ג סי' רס)] כתב שדעה זו מתבססת על הדעה שמכשירה שנשחט בבוקר יום י"ד, ומאחר וזהו זמן קרבן הפסח קיים בן איסור "לא תשחט על חמץ דם זבחי", ולפיכך נאסרת המצה.  
*'''התשב"ץ''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%A5_(%D7%AA%D7%A9%D7%91%22%D7%A5)/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92/%D7%A8%D7%A1 (ג סי' רס)] כתב שדעה זו מתבססת על הדעה שמכשירה קרבן פסח שנשחט בבוקר יום י"ד, ומאחר וזהו זמן קרבן הפסח קיים בו איסור "לא תשחט על חמץ דם זבחי", ולפיכך נאסרת המצה.  
*בשו"ת '''רב פעלים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1402&st=&pgnum=36 (ג או"ח כז)] כתב "דסבירא להו לא חשיב סמוך אלא שיעור עונה אחת שהוא יום או לילה", אבל לפני כן כבר אינו סמוך לזמן המצוה.  
*בשו"ת '''רב פעלים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1402&st=&pgnum=36 (ג או"ח כז)] כתב "דסבירא להו לא חשיב סמוך אלא שיעור עונה אחת שהוא יום או לילה", אבל לפני כן כבר אינו סמוך לזמן המצוה.  
*באופן דומה ניתן לומר, שהסברה של שיטה זו היא שערב הפסח הוא היום שבו המצה נאכלת בלילה, ולכן כל היום שלפניו מוגדר כ'לפני זמן מצוותו' ונאסרה בו המצה; אולם ליל י"ד שייך ליום שלפני כן, שהרי לפי סדר העולם הלילה הולך אחר היום, ואינו נראה ומוגדר כ'לפני זמן מצוותו'.<ref>לפי הסבר זה ייתכן חידוש, שמי שניעור משנתו לפני עלות השחר אסור באכילת מצה, שכן לגביו כבר התחיל היום.</ref>
*באופן דומה ניתן לומר, שהסברה של שיטה זו היא שערב הפסח הוא היום שבו המצה נאכלת בלילה, ולכן כל היום שלפני אותו הלילה מוגדר כ'לפני זמן מצוותו' ונאסרה בו המצה; אולם ליל י"ד שייך ליום שלפני כן, שהרי לפי סדר העולם הלילה הולך אחר היום, ואינו נראה ומוגדר כ'לפני זמן מצוותו'.<ref>לפי הסבר זה ייתכן חידוש, שמי שניעור משנתו לפני עלות השחר אסור באכילת מצה, שכן לגביו כבר התחיל היום.</ref>


==שבע ברכות המצה==
==שבע ברכות המצה==
הראשונים כתבו כי דימוי '''הירושלמי''' איסור זה לאיסור ארוסה מבוסס גם על עניין הברכות; כשם ש"כלה בלא ברכה - אסורה" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מסכת כלה א א)], דהיינו לפני אמירת שבע ברכות הנישואין, כך המצה אסורה עד שיברכו עליה שבע ברכות בליל הסדר. לקבלה זו שכתבו הראשונים קיים מקור '''ברעיא מהימנא''' (פנחס רנא א-ב). הראשונים מנו באופנים שונים את שבע הברכות המדוברות, כדלהלן.
הראשונים כתבו כי דימוי '''הירושלמי''' איסור זה לאיסור ארוסה מבוסס גם על דמיון בעניין הברכות; כשם ש"כלה בלא ברכה - אסורה" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מסכת כלה א א)], דהיינו לפני אמירת שבע ברכות הנישואין, כך המצה אסורה עד שיברכו עליה שבע ברכות בליל הסדר. לקבלה זו שכתבו הראשונים קיים מקור '''ברעיא מהימנא''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01150_part_8.html#HtmpReportNum0058_L2 (פנחס רנב א)]. הראשונים מנו באופנים שונים את שבע הברכות המדוברות, כדלהלן.


=== מהר"ם חלאווה===
=== מהר"ם חלאווה===
'''מהר"ם חלאווה''' (פסחים מט א ד"ה ירושלמי) מנה כך: "שלוש של קידוש, ובורא פרי האדמה ולאכול מרור הא חמש והמוציא ולאכול מצה - הא שבע. ונטילת ידים לא חשיב דלאו מענין אכילה ממש היא". לכאורה קשה - מדוע אינו מונה ברכת גאולה, וכיצד מונה ברכת המרור שהיא לאחר המצה? נראה שמפרש ע"פ המנהג הקדום שההגדה היתה נאמרת בתוך הסעודה, ולאחר אכילת המצה עם המרור, וא"כ ברכת הגאולה הנאמרת בסוף ההגדה היתה לאחר המצה; מאידך, ברכת המרור היתה לפני המצה, לפי מנהג הלל שאכלם בכריכה אחת ומסתבר שהיו מברכים ג' ברכות לפני תחילת האכילה - פסח מצה ומרור. אלא שא"כ קשה כיצד אינו מונה את הברכה על הפסח.
'''מהר"ם חלאווה''' (פסחים מט א ד"ה ירושלמי) מנה כך: "שלוש של קידוש, ובורא פרי האדמה ולאכול מרור הא חמש והמוציא ולאכול מצה - הא שבע. ונטילת ידים לא חשיב דלאו מענין אכילה ממש היא". לכאורה קשה - מדוע אינו מונה ברכת גאולה, וכיצד מונה ברכת המרור שהיא לאחר המצה? ייתכן שמפרש ע"פ המנהג הקדום שההגדה היתה נאמרת בתוך הסעודה, ולאחר אכילת המצה עם המרור, וא"כ ברכת הגאולה הנאמרת בסוף ההגדה היתה לאחר המצה; מאידך, ברכת המרור היתה לפני המצה, לפי מנהג הלל שאכלם בכריכה אחת ומסתבר שהיו מברכים ג' ברכות לפני תחילת האכילה - פסח מצה ומרור. אלא שא"כ קשה כיצד אינו מונה את הברכה על הפסח.


=== ר"י אבן שועיב===
=== ר"י אבן שועיב===
שורה 72: שורה 71:
עוד ניתן לומר שמניין השבע הוא: ג' ברכות הקידוש, ברכת ההלל, בפה"ג וגאולה, ועל אכילת מצה; ואינן אלא הברכות המיוחדות לסדר, ולא הברכות שמברכים מסיבה חיצונית וככל השנה, דהיינו בפה"א, ענט"י והמוציא.
עוד ניתן לומר שמניין השבע הוא: ג' ברכות הקידוש, ברכת ההלל, בפה"ג וגאולה, ועל אכילת מצה; ואינן אלא הברכות המיוחדות לסדר, ולא הברכות שמברכים מסיבה חיצונית וככל השנה, דהיינו בפה"א, ענט"י והמוציא.


עוד אפשר לומר, שנמנות רק הברכות שהן לצורך אכילת המצה – והן המוציא ועל אכילת מצה, ענט"י שלפניה, ברכת הכרפס שנאכל כדי לעורר את התיאבון וענט"י שלפניו, וב' ברכות הקידוש, שאסור לאכול לפניו (ושהחיינו אינו חלק מהקידוש).
עוד אפשר לומר, שנמנות רק הברכות שהן לצורך אכילת המצה – והן המוציא ועל אכילת מצה, ענט"י שלפניה, ברכת הכרפס שנאכל כדי לעורר את התיאבון וענט"י שלפניו, וב' ברכות הקידוש, שאסור לאכול לפניו (ושהחיינו אינו חלק מהקידוש, שכן "זמן אומרו אפילו בשוק").


==פרטי דינים==
==פרטי דינים==
שורה 87: שורה 86:


===תערובת מצה===
===תערובת מצה===
כתב '''אליה רבה''' (תעא ו): "ונראה דוקא מצה בעין אסורה לאכול אף פירורים כמ"ש סוף הסעיף, אבל טעמו ותערובת קצת מותר. וכן ראיתי נוהגין כשחל ערב פסח בשבת שמבשילין הדגים בפירורי מצה".
כתב '''אליה רבה''' (תעא ו): "ונראה דוקא מצה בעין אסורה לאכול אף פירורים כמ"ש סוף הסעיף, אבל טעמו ותערובת קצת מותר. וכן ראיתי נוהגין כשחל ערב פסח בשבת שמבשלין הדגים בפירורי מצה".


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==


[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מצה]]
[[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ו]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן תעא]]
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/19532...20691"