9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אכילה לפני התפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב'''מאירי''' (ד"ה האוכל ושותה) מבואר להדיא שאינו מדאורייתא, אלא רק דרך סמך הביאו אזהרה לאיסור זה. וכן ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה לא תאכלו) כותב להדיא שהאיסור הוא מדרבנן, לפי שפשטו מדבר על [[אבר מן החי]]. וכן כתב '''בית יוסף''' (פט ד"ה ומ"ש בשם אבי העזרי) שהאיסור הוא רק מדרבנן. | ב'''מאירי''' (ד"ה האוכל ושותה) מבואר להדיא שאינו מדאורייתא, אלא רק דרך סמך הביאו אזהרה לאיסור זה. וכן ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה לא תאכלו) כותב להדיא שהאיסור הוא מדרבנן, לפי שפשטו מדבר על [[אבר מן החי]]. וכן כתב '''בית יוסף''' (פט ד"ה ומ"ש בשם אבי העזרי) שהאיסור הוא רק מדרבנן. | ||
בספר '''מור וקציעה''' (אורח חיים פט פ ב) כתב שאין הכרח לומר שהדבר נאסר מדברי חכמים בלבד, אלא שעל כל פנים לאו גמור לא הוי כיון שהוא נדרש לעוד דרשות. לכן כותב שיש כאן לאו שבכללות שאין לוקין עליו, אך על כל פנים עיקרו הוא מדברי תורה שלא לאכול ולשבוע קודם התפילה אם לא שהוא אנוס. | |||
== שתיית מים == | == שתיית מים == | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
<BR/>ב'''בית חדש''' (ז) פסק שצריך להפסיק אפילו התחיל בהיתר קודם זמן תפילה. | <BR/>ב'''בית חדש''' (ז) פסק שצריך להפסיק אפילו התחיל בהיתר קודם זמן תפילה. | ||
== החולה, הצמא והרעב == | == החולה == | ||
כתב ה''רמב"ם''' (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל, משמע על שכן חולה שמותר. | |||
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' למד כן מתוך דברי הראבי"ה, שכשם שהתיר מים, הוא הדין שמותר לרפואה, דליכא בזה משום גאוה, וכן כתב ה'''שלחן ערוך''' (פט ג) שאוכלין ומשקין שהם לרפואה, מותר קודם התפילה. | |||
== הצמא והרעב == | |||
כתב ה''רמב"ם''' (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל. | כתב ה''רמב"ם''' (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל. | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (פט ד"ה כתב הרמב"ם בפרק ה') הביא דברי הרמב"ם וכתב על זה שלפי מה שאין אנו נזהרים בכל הדברים שלפני התפילה מפני שאין אנו יודעים לכוון כל כך, הרי שגם הצמא והרעב יש להם להתפלל ואחר כך לאכול ולשתות. אמנם סיים שאם רוצים הם לסמוך על הרמב"ם, הרשות בידם. ובאמת ב'''שלחן ערוך''' (פט ד) אחר שכתב שאם יכול לכוון דעתו אל יאכל קודם, הוסיף שאם אינו יכול לכוון דעתו, '''אם רצה''' אל יתפלל עד שיאכל וישתה. כלומר שיכול לסמוך על זה, אבל משמע שטוב יותר שיתפלל קודם. וכן העיר ב'''משנה ברורה''' (כו). | |||
ב'''בית יוסף''' (פט ד"ה כתב הרמב"ם בפרק ה') הביא דברי הרמב"ם וכתב על זה שלפי מה שאין אנו נזהרים בכל הדברים שלפני התפילה מפני שאין אנו יודעים לכוון כל כך, הרי שגם הצמא והרעב יש להם להתפלל ואחר כך לאכול ולשתות. אמנם סיים שאם רוצים הם לסמוך על הרמב"ם, הרשות בידם. ובאמת ב'''שלחן ערוך''' (פט ד) אחר שכתב שאם יכול לכוון דעתו אל יאכל קודם, הוסיף שאם אינו יכול לכוון דעתו, '''אם רצה''' אל יתפלל עד שיאכל וישתה. כלומר שיכול לסמוך על זה, אבל משמע שטוב יותר שיתפלל קודם. וכן העיר ב'''משנה ברורה''' (כו). | |||
בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ד רלח) כתב שאם שותה מים וסוכר לצורך רפואה מותר, אבל אם אינו חולה אסור ואין לך גאוה גדולה מזו. | בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ד רלח) כתב שאם שותה מים וסוכר לצורך רפואה מותר, אבל אם אינו חולה אסור ואין לך גאוה גדולה מזו. | ||