הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"

נוספו 696 בתים ,  00:27, 14 באפריל 2020
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י"ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו<ref>ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.</ref>.
ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י"ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו<ref>ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.</ref>.
<BR/>ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: "לא יאכל חמץ", "וכל מחמצת לא תאכלו". ואחד בפרשת ראה: "לא תאכל עליו חמץ". ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]]<ref>לא מבואר בגמרא להדיא מאיזה פסוק מבין השלושה לומד ר' יהודה לחמץ קודם זמנו, אך ב'''ספרי''' (ראה קל) מפורש שהכוונה לפסוק: "לא תאכל עליו חמץ".</ref>.
<BR/>ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: "לא יאכל חמץ", "וכל מחמצת לא תאכלו". ואחד בפרשת ראה: "לא תאכל עליו חמץ". ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]]<ref>לא מבואר בגמרא להדיא מאיזה פסוק מבין השלושה לומד ר' יהודה לחמץ קודם זמנו, אך ב'''ספרי''' (ראה קל) מפורש שהכוונה לפסוק: "לא תאכל עליו חמץ".</ref>.
<BR/>ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו, שהרי מהפסוק "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות" אנו לומדים שאיסור חמץ הוא רק בזמן אכילת מצה. לכן מסביר ר' שמעון שהפסוק "כל מחמצת לא תאכלו" בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר, והפסוק: "לא יאכל חמץ" בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.
<BR/>ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו, שהרי מהפסוק "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות" אנו לומדים שאיסור חמץ הוא רק בזמן אכילת מצה<ref>כן מפורש גם ב'''ספרי''' (ראה קל) שכל שישנו בקום אכול מצה הרי הוא בבל תאכל חמץ וכל שאינו בקום אכול מצה (כלומר קודם זמנו ואחר זמנו), אינו בבל תאכל חמץ. אבל ה'''תוספות''' (ד"ה אם כן) מפרשים בשם רשב"א באופן אחר, שהמילה 'עליו' מתייחסת לקרבן פסח, שכשם ש'שבעת ימים תאכל עליו מצות' הכוונה לקרבן הפסח שיש לאכלו עם מצות, כך הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ' הכוונה לזמן אכילת קרבן פסח, וממילא אין ללמוד מזה לקודם זמנו.</ref>. לכן מסביר ר' שמעון שהפסוק "כל מחמצת לא תאכלו" בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר, והפסוק: "לא יאכל חמץ" בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.


ב'''מכילתא דרבי ישמעאל''' (בא פסחא יז) מובא מקור אחר לאיסור משש שעות ולמעלה, מהפסוק "מצות יאכל את שבעת הימים" ללמד שהוא אסור משש שעות ולמעלה<ref>במכילתא לא מוסבר אופן הלימוד מהפסוק, והמפרשים מבארים שהוא ריבוי מהמילה 'את'.</ref>.  
ב'''מכילתא דרבי ישמעאל''' (בא פסחא יז) מובא מקור אחר לאיסור משש שעות ולמעלה, מהפסוק "מצות יאכל את שבעת הימים" ללמד שהוא אסור משש שעות ולמעלה<ref>במכילתא לא מוסבר אופן הלימוד מהפסוק, והמפרשים מבארים שהוא ריבוי מהמילה 'את'.</ref>.  


 
נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.
<BR/>נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.


=== מצות עשה של השבתת חמץ ===
=== מצות עשה של השבתת חמץ ===