הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"

נוספו 45 בתים ,  16:43, 16 במרץ 2020
אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:
=== שיטת הרמב"ן וסייעתו ===
=== שיטת הרמב"ן וסייעתו ===
ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' משיג על דברי המאור, שהרי לא מצאנו מעולם דבר הצריך השבתה ומותר באכילה. ושיטתו היא שדברי רב מתייחסים לסוף שעה שישית (כפירוש ר"ת), ואליבא דר' שמעון הם הסובר שאמנם אין איסור אכילה מהתורה, אך יש מצוות השבתה מהתורה, ולכן מדרבנן אסור באכילה והנאה, שמא ישהה ולא יבער ויאכל.
ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' משיג על דברי המאור, שהרי לא מצאנו מעולם דבר הצריך השבתה ומותר באכילה. ושיטתו היא שדברי רב מתייחסים לסוף שעה שישית (כפירוש ר"ת), ואליבא דר' שמעון הם הסובר שאמנם אין איסור אכילה מהתורה, אך יש מצוות השבתה מהתורה, ולכן מדרבנן אסור באכילה והנאה, שמא ישהה ולא יבער ויאכל.
<BR/>כדבריו נראה גם מדברי ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, שכתב שגם ר' שמעון מודה שיש איסור הנאה אלא שאין בזה לאו, אלא רק איסור מדבריהם.
<BR/>כדבריו נראה גם מדברי ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ ובהשגות על הרמב"ם, שכתב שגם ר' שמעון מודה שיש איסור הנאה אלא שאין בזה לאו, אלא רק איסור מדבריהם.


גם '''בעל העיטור''' {{היברובוקס|20516|262|זמן השבתה ואיסור אכילה}} סובר שדברי רב הם אליבא דר' שמעון שלשיטתו אמנם אין איסור מהתורה אך יש איסור מדרבנן משעה שישית ומעלה, כשם שיש [[חמץ שעבר עליו הפסח|קנס מדרבנן לאחר זמנו]]. וכיון שאסרוהו חכמים בהנאה, אין חוששין לקידושין.  
גם '''בעל העיטור''' {{היברובוקס|20516|262|זמן השבתה ואיסור אכילה}} סובר שדברי רב הם אליבא דר' שמעון שלשיטתו אמנם אין איסור מהתורה אך יש איסור מדרבנן משעה שישית ומעלה, כשם שיש [[חמץ שעבר עליו הפסח|קנס מדרבנן לאחר זמנו]]. וכיון שאסרוהו חכמים בהנאה, אין חוששין לקידושין.  
שורה 45: שורה 45:
== טור ושלחן ערוך ==
== טור ושלחן ערוך ==
ה'''טור''' (אורח חיים תמג) פסק כדברי הרמב"ם והרא"ש שישנו לאו מהתורה משעה שישית להלאה והאוכלו לוקה. מתחילת שעה שישית אסור מדרבנן אף בהנאה והמקדש בו אישה אינה מקודשת.
ה'''טור''' (אורח חיים תמג) פסק כדברי הרמב"ם והרא"ש שישנו לאו מהתורה משעה שישית להלאה והאוכלו לוקה. מתחילת שעה שישית אסור מדרבנן אף בהנאה והמקדש בו אישה אינה מקודשת.
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' פסק גם כן שאסור באכילה מחצות, אבל לא כתב להדיא אם מדאורייתא או מדרבנן. וב'''בית יוסף''' רק הדגיש שאין לנהוג כבעל המאור ולבער את החמץ באמצעות אכילתו, אבל לא ציין אם לוקים על זה או לא.
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (תמג א) פסק גם כן שאסור באכילה מחצות, אבל לא כתב להדיא אם מדאורייתא או מדרבנן. וב'''בית יוסף''' רק הדגיש שאין לנהוג כבעל המאור ולבער את החמץ באמצעות אכילתו, אבל לא ציין אם לוקים על זה או לא.
 
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}