הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"

נוספו 674 בתים ,  16:22, 16 במרץ 2020
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
נמצא דעת הרמב"ם, הרא"ש, ור"י אבן גיאות שיש איסור לאו באכילת חמץ מחצות והלאה. לפי הרמב"ן, הראב"ד, רבנו תם, בעל העיטור, וכ"נ דעת רש"י אין איסור תורה אלא מצות עשה דהשבתה ואיסור דרבנן. לפי בעה"מ (וכן דעת ר"י אליבא דר' שמעון, אך לא בהכרח שסוסר כן להלכה) אין לא איסור תורה ולא איסור דרבנן אלא מותר לאכול ולהינות מהחמץ בערב פסח אחר חצות, רק עדיף לכתחילה להשביתו קודם לכן.
נמצא דעת הרמב"ם, הרא"ש, ור"י אבן גיאות שיש איסור לאו באכילת חמץ מחצות והלאה. לפי הרמב"ן, הראב"ד, רבנו תם, בעל העיטור, וכ"נ דעת רש"י אין איסור תורה אלא מצות עשה דהשבתה ואיסור דרבנן. לפי בעה"מ (וכן דעת ר"י אליבא דר' שמעון, אך לא בהכרח שסוסר כן להלכה) אין לא איסור תורה ולא איסור דרבנן אלא מותר לאכול ולהינות מהחמץ בערב פסח אחר חצות, רק עדיף לכתחילה להשביתו קודם לכן.


== טור ושלחן ערוך ==
ה'''טור''' (אורח חיים תמג) פסק כדברי הרמב"ם והרא"ש שישנו לאו מהתורה משעה שישית להלאה והאוכלו לוקה. מתחילת שעה שישית אסור מדרבנן אף בהנאה והמקדש בו אישה אינה מקודשת.
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' פסק גם כן שאסור באכילה מחצות, אבל לא כתב להדיא אם מדאורייתא או מדרבנן. וב'''בית יוסף''' רק הדגיש שאין לנהוג כבעל המאור ולבער את החמץ באמצעות אכילתו, אבל לא ציין אם לוקים על זה או לא.
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}