9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"
←מחלוקת הראשונים
| שורה 27: | שורה 27: | ||
=== שיטת התוספות === | === שיטת התוספות === | ||
'''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) מסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות ולמעלה', לומר שאין הכוונה מתחילת שעה שישית כמו שרוצה רש"י לומר, אלא מסוף שעה שישית, שכן לשון הגמרא בכמה מקומות. לכן מפרש ר"ת שאף שמסוף שעה שישית האיסור הוא מהתורה, מ"מ הראיה שמביאים מדברי רב היא מהחמץ שהוא אסור מדרבנן, כיון שרב דיבר על חיטי קורדינייתא, שהם [[חמץ נוקשה]] שאינו אסור אלא מדרבנן. ומביאים ראיה משעות דאורייתא בחמץ דרבנן לשעות דרבנן בחמץ דאורייתא. | '''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) מסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות ולמעלה', לומר שאין הכוונה מתחילת שעה שישית כמו שרוצה רש"י לומר, אלא מסוף שעה שישית, שכן לשון הגמרא בכמה מקומות. לכן מפרש ר"ת שאף שמסוף שעה שישית האיסור הוא מהתורה, מ"מ הראיה שמביאים מדברי רב היא מהחמץ שהוא אסור מדרבנן, כיון שרב דיבר על חיטי קורדינייתא, שהם [[חמץ נוקשה]] שאינו אסור אלא מדרבנן. ומביאים ראיה משעות דאורייתא בחמץ דרבנן לשעות דרבנן בחמץ דאורייתא. | ||
ל'''בעל המאור''' (ג א בדפי הרי"ף) שיטה מיוחדת בזה, שסובר הוא שדברי רב הללו אינם להלכה כלל, מכיוון שהם בשיטת ר' יהודה, ואנן קיימא לן כר' שמעון שחמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אין בו איסור מהתורה<ref>וממילא גם המשנה בתחילת פרק ב' שעליה עומדת גמרא זו אינה להלכה, דאליבא דר' יהודה היא.</ref>. לכן המקדש בחמץ משעה שישית והלאה חוששין לקידושיו, כיון שאין בהם איסור הנאה. | === שיטת בעל המאור === | ||
ל'''בעל המאור''' (ג א בדפי הרי"ף) שיטה מיוחדת בזה, שסובר הוא שדברי רב הללו אינם להלכה כלל, מכיוון שהם בשיטת ר' יהודה, ואנן קיימא לן כר' שמעון שחמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אין בו איסור מהתורה<ref>וממילא גם המשנה בתחילת פרק ב' שעליה עומדת גמרא זו אינה להלכה, דאליבא דר' יהודה היא.</ref>. לכן המקדש בחמץ משעה שישית והלאה חוששין לקידושיו, כיון שאין בהם איסור הנאה. | |||
<BR/>עוד הוסיף בעל המאור וכתב, שגם ר' שמעון מודה שמשעה שישית יש מצות עשה דהשבתה מהתורה, אלא שאפשר להשבית את החמץ על ידי אכילתו, שאין לך השבתה גדולה מזו, אבל לכתחילה אין לשהותו משנכנסה שעה שישית, ולכן לכתחילה לא מתירים לאכול ולהנות ממנו. | |||
ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' משיג על דברי המאור, | === שיטת הרמב"ן וסייעתו === | ||
ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' משיג על דברי המאור, שהרי לא מצאנו מעולם דבר הצריך השבתה ומותר באכילה. ושיטתו היא שדברי רב מתייחסים לסוף שעה שישית (כפירוש ר"ת), ואליבא דר' שמעון הם הסובר שאמנם אין איסור אכילה מהתורה, אך יש מצוות השבתה מהתורה, ולכן מדרבנן אסור באכילה והנאה, שמא ישהה ולא יבער ויאכל. | |||
<BR/>כדבריו נראה גם מדברי ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, שכתב שגם ר' שמעון מודה שיש איסור הנאה אלא שאין בזה לאו, אלא רק איסור מדבריהם. | |||
גם '''בעל העיטור''' {{היברובוקס|20516|262|זמן השבתה ואיסור אכילה}} סובר שדברי רב הם אליבא דר' שמעון שלשיטתו אמנם אין איסור מהתורה אך יש איסור מדרבנן משעה שישית ומעלה, כשם שיש [[חמץ שעבר עליו הפסח|קנס מדרבנן לאחר זמנו]]. וכיון שאסרוהו חכמים בהנאה, אין חוששין לקידושין. | |||
ה'''רא"ש''' (ב ב) הביא דברי רבנו תם, והביא גם דעת '''בעל העיטור''' הנ"ל ותמה על דעה זו מנא ליה לבעל העיטור שלר' שמעון אסור מדרבנן, שדבר זה לא נזכר בגמרא. והביא הרא"ש גם את דעת '''ר"י''' שלפי ר' שמעון מותר החמץ בהנאה כל יום י"ד עד הלילה. והרא"ש לא הרחיב לבאר שיטתו, וצריך לומר לשיטה זו שדברי רב אינם אליבא דר' שמעון. ואם סובר ר"י שדברי רב הם להלכה, צ"ל שסובר הוא כהרמב"ם שהלכה כר' יהודה בחמץ קודם זמנו. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||