הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"

נוספו 1,344 בתים ,  17:36, 15 במרץ 2020
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
== מחלוקת הראשונים ==
== מחלוקת הראשונים ==
לגבי סוגיית האיסור הנאה, אומר '''רש"י''' (כא ב ד"ה משש) שרב באומרו 'שש שעות' כוונתו היא לתחילת שעה שישית, שאז בין שעה חמישית לשישית האיסור הוא רק מדרבנן, שכן מסוף שעה שישית והלאה החמץ אסור כבר מהתורה, ופשיטא שאין חוששין לקידושיו. מבואר מדבריו שמחצות והלאה ישנו איסור תורה של הנאה מחמץ.
לגבי סוגיית האיסור הנאה, אומר '''רש"י''' (כא ב ד"ה משש) שרב באומרו 'שש שעות' כוונתו היא לתחילת שעה שישית, שאז בין שעה חמישית לשישית האיסור הוא רק מדרבנן, שכן מסוף שעה שישית והלאה החמץ אסור כבר מהתורה, ופשיטא שאין חוששין לקידושיו. מבואר מדבריו שמחצות והלאה ישנו איסור תורה של הנאה מחמץ.
<BR/>מדברי '''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) עולה שמסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות'.
<BR/>ה'''רא"ש''' (ב ב) הביא דבריהם, והביא גם דעת '''בעל העיטור''' הסובר שדברי רב הם אליבא דר' שמעון שאמנם סובר שאין איסור מהתורה, אך יש איסור מדרבנן משעה שישית ומעלה. וכיון שאסרוהו חכמים בהנאה, אין חוששין לקידושין. הרא"ש עצמו תמה על דעה זו מנא ליה לבעל העיטור שלר' שמעון אסור מדרבנן, שדבר זה לא נזכר בגמרא. 


'''בעל המאור''' (ג א בדפי הרי"ף) כתב שדברי רב הללו אינם להלכה, מכיוון שהם בשיטת ר' יהודה, ואנן קיימא לן כר' שמעון שחמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אין בו איסור מהתורה<ref>וממילא גם המשנה בתחילת פרק ב' שעליה עומדת גמרא זו אינה להלכה, דאליבא דר' יהודה היא.</ref>. לכן המקדש בחמץ משעה שישית והלאה חוששין לקידושיו, כיון שאין בהם איסור הנאה. אמנם הוסיף בעל המאור וכתב, שגם ר' שמעון מודה שיש מצות עשה דהשבתה, אבל אפשר להשבית את החמץ על ידי אכילתו, שאין לך השבתה גדולה מזו, אבל לכתחילה אין לשהותו משנכנסה שעה שישית, ולכן לכתחילה לא מתירים לאכול ולהנות ממנו.  
ל'''בעל המאור''' (ג א בדפי הרי"ף) שיטה מיוחדת בזה, שסובר הוא שדברי רב הללו אינם להלכה כלל, מכיוון שהם בשיטת ר' יהודה, ואנן קיימא לן כר' שמעון שחמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אין בו איסור מהתורה<ref>וממילא גם המשנה בתחילת פרק ב' שעליה עומדת גמרא זו אינה להלכה, דאליבא דר' יהודה היא.</ref>. לכן המקדש בחמץ משעה שישית והלאה חוששין לקידושיו, כיון שאין בהם איסור הנאה. אמנם הוסיף בעל המאור וכתב, שגם ר' שמעון מודה שיש מצות עשה דהשבתה, אבל אפשר להשבית את החמץ על ידי אכילתו, שאין לך השבתה גדולה מזו, אבל לכתחילה אין לשהותו משנכנסה שעה שישית, ולכן לכתחילה לא מתירים לאכול ולהנות ממנו.  


ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' משיג על דברי המאור, שלא מצאנו לעולם דבר הצריך השבתה ומותר באכילה. אלא דברי רב מתייחסין לסוף שעה שישית, ואליבא דר' שמעון הם הסובר שאמנם אין איסור אכילה מהתורה, אך יש מצוות השבתה מהתורה, ולכן מדרבנן אסור באכילה והנאה, שמא ישהה ולא יבער ויאכל.
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}