קריאה בשטרי הדיוטות בשבת

גרסה מ־18:13, 9 בפברואר 2016 מאת א.א (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{מקורות||שבת קטז ב, קמט א|||אורח חיים שז}} האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה. ==האי...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


מקורות
בבלי:שבת קטז ב, קמט א
שולחן ערוך:אורח חיים שז

האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה.

האיסור וטעמו

המשנה (שבת טו א) לקרוא בכתבי הקודש אומרת שאין קורין בכתבי הקודש.
ובגמרא (שבת קטז ב) מובאת מחלוקת, שלדעת רב אין קוראים בהם רק בשעת בית המדרש, וכדי שלא יתטלו מללכת לשמוע את הדרשה, אבל לדעת שמואל אין קורין בהם אף שלא בזמן בית המדרש, ובמבואר בגמרא הטעם שהוא כדי שלא יבואו לקרות גם בשטרי הדיוטות, אלא יאמרו אם בכתבי הקודש אין קורין, כל שכן לשטרי הדיוטות.

מהם שטרי הדיוטות

כתב רש"י (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. ובמקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר.
ובתוספות (קטז ב ד"ה וכ"ש) כתבו בשם ר"י ששטרי הדיוטות הם דווקא של חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ורבנו תם התיר אפילו אלו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע בירושלמי. וסיימו התוס' שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים.