ברכת מעין שבע

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
בבלי:שבת כד ב
רמב"ם:תפילה ט י-יב
שולחן ערוך:אורח חיים רסח ח-יא

אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור.

תקנת ברכת 'מעין שבע' ונוסחה

בגמרא (שבת כד ב) אומר רבא שביו"ט שחל להיות בשבת, אין שליח הציבור צריך להזכיר של יום טוב בערבית, לפי שאילולא שבת, לא היה שליח ציבור יורד לפני התיבה ביום טוב. ופירש רש"י (ד"ה שליח ציבור) שהכוונה לברכת מעין שבע.
מבואר מדברי הגמרא שבשבת שאין יו"ט חל בה יש חובה לומר ברכת מעין שבע, וזה נוסחה לפי הרמב"ם (תפילה ט י): "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו האל הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה להניח להם, לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות. אל ההודאות אדון השלום מקדש השבת ומברך השביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית, אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברוך אתה יי מקדש השבת".

טעם התקנה

עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש רש"י (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב הרמב"ם (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה.
וכתב רבנו מנוח על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה.

אמירתה ביחיד

כתב ראבי"ה (קצו) שאין היחיד אומר ברכת מעין שבע, וכן שמע בשם ר"י הלבן, לפי שלא נתקנה אלא משום סכנה למתפללים בציבור בבית הכנסת, וכן משמע בגמרא 'שליח ציבור היורד לפני התיבה'. וכתב עוד הראבי"ה שראה בתשובות ר' חננאל שצריך היחיד לאומרו, אבל כנראה טעות יש שם וכוונתו לאמירת 'ויכולו'. ודברי ראבי"ה אלו הובאו להלכה בטור (אורח חיים תסח) ובשלחן ערוך (ח).
אבל כתב הדרכי משה (ג) בשם אבודרהם (מעריב של שבת) שאם ירצה היחיד לאמרה בלא פתיחה וחתימה רשאי, וכן פסק להלכה ברמ"א (ח), ושנוהגים לאמרה עם השליח ציבור יחד בלא הפתיחה והחתימה. וכ"כ מהרש"ל בהגהות הטור. וכתב המגן אברהם (יא) שהציבור יאמר רק עד 'זכר למעשה בראשית', והעתיקו המשנה ברורה (כא), והוסיף (כב) שאחר שסיימו הקהל לומר עד 'זכר למעשה בראשית' יתחיל שליח הציבור 'מגן אבות' לבדו בקול רם.

יום טוב שחל בשבת

ביום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים יום טוב בברכת מעין שבע, וכפי שמפורש בגמרא דלעיל. וכמבואר שם הטעם לפי שאלמלא השבת לא היו אומרים ברכת מעין שבע ביום טוב לבדו.

זמנים ומקומות שאין אומרים ברכת מעין שבע