סוף זמן קריאת שמע של שחרית

Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
חלק מן התוכן מובא בצורה לא ערוכה בדף הטיוטה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


מקורות
משנה:ברכות א ב
בבלי:ברכות י ב

מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע

המשנה (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית.
בגמרא (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע.

לאחר שלוש שעות

המשנה מוסיפה שהקורא לאחר שלוש שעות, לא הפסיד, אלא הוא כאדם הקורא בתורה. כלומר, אין איסור לקרוא קריאת שמע לאחר הזמן, אלא שאין הוא אלא כקורא בתורה, אך אין לו שכר קריאת שמע בזמנה אלא שכר כעוסק בתורה.

בגמרא (ברכות י ב) מבואר שאף מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, וכדין כל קורא את שמע (ואמנם יש דעה שאינו מברך ברכת יוצר אור, אך דעה זו נדחית).

אחר שעה רביעית

הרשב"א (י ב ד"ה הקורא) כותב בשם רב האי גאון[דרוש מקור] שכל שעה רביעית אף שאינה עונתה, מברך שתים לפניה ואחר לאחריה. ומדייק בדבריו, שלאחר ארבע שעות אינו מברך כלל. ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה אפשרות שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. וכן כתב רי"ץ גיאת[דרוש מקור] שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. אמנם התוספות[דרוש מקור] הסתפקו האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וכן הביא השיטה מקובצת (ד"ה אבל ר' יצחק) בשם ר"י שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא.