הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"

{{מקורות||שבת כא א-ב, כב א|ירושלמי שבת ב א|מגילה וחנוכה ד ה-ו|אורח חיים תרעג א-ב}}

== סוגיות הגמרא ==

<BR/>רב חסדא לעומת זאת חולק ואומר שמותר להדליק נר חנוכה בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת, אולם זהו דווקא ביום חול, אך נר חנוכה שמדליק בערב שבת אסור. ומסבירה הגמרא שסובר הוא שאם כבתה אין זקוק לה ולכן אין צורך להדליק מראש באופן שלא יכבה הנר באמצע. אמנם לענין הנאה מן הנרות מודה הוא לרב הונא שמותר להשתמש לאורה, ולכן בנר חנוכה שמדליק בערב שבת אין להדליק בשמנים ופתילות גרועים, שמא יטה את הנר.

הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א).

<BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' ט א) שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, שכשמשתמש לאורה לצורך מצוה אחרת, מראה בזה כאילו אותה מצוה אינה חביבה לו. וכיון שהשימוש בהם אסור בשעה שדולקים, הרי מקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא.  

<BR/>ה'''מאירי''' (כא א ד"ה זה שביארנו) הביא את שני הפירושים, וצידד כפירוש הרמב"ן שהוא משום ביזוי מצוה. ולמד כן גם בדעת הרי"ף שאסר הרצאת מעות, אך התיר להשתמש בשמן לאחר חצי שעה, והרי אם קדושה יש בהם, ודאי יש לאסור אף לאחר זמן המצוה.

=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה ===

בהמשך ה'''גמרא''' (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. ומביאה הגמרא תמיהת שמואל על דבריו, וכי נר קדושה יש בו? למה שיהיה אסור להרצות מעות כנגדו. ומתרץ שם רב יוסף  שאף שנר חנוכה אין בו קדושה, מ"מ האיסור בזה הוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, וכשם שאומרת הברייתא לגבי [[כיסוי הדם]], ש[[אסור לכסותו ברגל]] כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו.

===שיטת בעל המאור ===

כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה.

=== שיטת הרמב"ן וסייעתו ===

גם בחידושי ה'''רמב"ן''' (כא ב ד"ה ודאמרינן) כתב דברים דומים, שכל שימוש בשעת המצוה אפילו לצורך מצוה אחרת חשיב ביזוי לאותה מצוה, דמיחזי כאילו לא חשיב ליה הך מצוה שעושה מצוה אחרת, ואף מה ש[[התירו להדליק מנר לנר]], הוא מפני שזוהי אותה מצוה ממש ומין במינו לא בטל, אבל שאר מצוות נראות כמבטלות זו את זו.  

<BR/>גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה הלכות ובחידושים כא א ד"ה קסבר) כתב שהאיסור להשתמש לאורה הוא בכל התשמישין, ומטעם שתיקנו נר חנוכה להיות דינו כמנורה שבבית המקדש, שאין משתמשים בה כלל, ועוד שאם היה מותר להתשמש תשמישי מצוה, שוב יש חשש שמא יטה, אלא ודאי כל תשמישין אסורים. וכן גם דעת רב אסי, ולא אמר הרצאת מעות אלא לרבותא כנ"ל.  

==== ראיית הרמב"ן מן הירושלמי ====

אמנם ב'''קרבן העדה''' (ד"ה שבת של חנוכה) נראה שמפרש כפירוש הרמב"ן, שרב תחליפא הקשה על רב חסדא שאסור להדליק גם לנר חנוכה בפתילות ושמנים שאסרו בשבת, וכדעתו בבבלי, ותמה על זה שהרי אסור לראות מטבע לאור הנר. הרי מוכח מזה, שהאיסור הוא לא משום שמא יוציא את הפתילה.

== הערות שוליים ==