10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
אין תקציר עריכה
| שורה 37: | שורה 37: | ||
לעומת זאת דעת ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה הא) שאילו רוצה יכול להדליק קודם לשקיעה סמוך לה, וכשם שלענין נרות שבת אמרו שעמוד האש משלים לעמוד הענן, ויש להדליק סמוך לשקיעה כל שניכר שלצורך מצות שבת מדליקו, הוא הדין בנר חנוכה. ומה שאמרה הגמרא שמצותה משקיעת החמה, הכוונה לעיקר מצותה, שאז מחוייב להדליק. גם הביא ראיה נוספת מהדלקת נר חנוכה בערב שבת, שם ודאי מקדים להלדיק קודם חשיכה. וכן הביא ראיה זו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה). | לעומת זאת דעת ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה הא) שאילו רוצה יכול להדליק קודם לשקיעה סמוך לה, וכשם שלענין נרות שבת אמרו שעמוד האש משלים לעמוד הענן, ויש להדליק סמוך לשקיעה כל שניכר שלצורך מצות שבת מדליקו, הוא הדין בנר חנוכה. ומה שאמרה הגמרא שמצותה משקיעת החמה, הכוונה לעיקר מצותה, שאז מחוייב להדליק. גם הביא ראיה נוספת מהדלקת נר חנוכה בערב שבת, שם ודאי מקדים להלדיק קודם חשיכה. וכן הביא ראיה זו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה). | ||
<BR/>אבל הוסיף הרשב"א שמדברי בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה אמר רב יהודה) נראה שאין להדליק קודם השקיעה ואפילו בשבת. שהרי הביא את הגמרא האומרת שכוכב אחד יום, שני כוכבים בין השמשות, שלושה כוכבים לילה. ובודאי כוונתו לומר שאז יש לו להדליק, כלומר בצאת הכוכבים, שאם לא כן למה הביא גמרא זו בהלכות חנוכה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה) בשם בה"ג. | <BR/>אבל הוסיף הרשב"א שמדברי בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה אמר רב יהודה) נראה שאין להדליק קודם השקיעה ואפילו בשבת. שהרי הביא את הגמרא האומרת שכוכב אחד יום, שני כוכבים בין השמשות, שלושה כוכבים לילה. ובודאי כוונתו לומר שאז יש לו להדליק, כלומר בצאת הכוכבים, שאם לא כן למה הביא גמרא זו בהלכות חנוכה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה) בשם בה"ג. | ||
<BR/>אמנם מפורש ב'''בעל הלכות גדולות''' לעיל מיניה (חנוכה ד"ה והיכא דטעה) שמי שהדליק קודם שקיעה וכבה הנר קודם שקיעת החמה, צריך להדליק שוב משתשקע החמה משום שהדליק שלא בזמנה. מדוייק בדבריו, שאם לא כבה הנר שפיר קיים המצוה, ואינו צריך לחזור ולהדליק. בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים תצח ה) הקשה כן על הר"ן והרשב"א, אך הוסיף שזה אינו תימה כל כך, לפי שכמה פעמים כתבו הפוסקים דברים בשם בה"ג שהם היפך דברי בה"ג שלפנינו. | <BR/>אמנם מפורש ב'''בעל הלכות גדולות''' לעיל מיניה (חנוכה ד"ה והיכא דטעה) שמי שהדליק קודם שקיעה וכבה הנר קודם שקיעת החמה, צריך להדליק שוב משתשקע החמה משום שהדליק שלא בזמנה. מדוייק בדבריו, שאם לא כבה הנר שפיר קיים המצוה, ואינו צריך לחזור ולהדליק. בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים תצח ה) הקשה כן על הר"ן והרשב"א, אך הוסיף שזה אינו תימה כל כך, לפי שכמה פעמים כתבו הפוסקים דברים בשם בה"ג שהם היפך דברי בה"ג שלפנינו. | ||
ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאין להדליק קודם השקיעה, דשרגא בטיהרא מאי מהני, ואין בה פרסום הנס. | ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאין להדליק קודם השקיעה, דשרגא בטיהרא מאי מהני, ואין בה פרסום הנס. | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
== משך הזמן שצריכים הנרות להיות דולקים == | == משך הזמן שצריכים הנרות להיות דולקים == | ||
ה'''גמרא''' (כא ב) בתירוצה השני הסבירה את דברי הברייתא שצריך להדליק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, שהכוונה 'לשיעורה'. והסביר '''רש"י''' שם שצריך לתת שמן בנר בכמות כזו שידלק מן השקיעה עד שתכלה רגל מן השוק. אבל אם [[כבתה אין זקוק לה]] לחזור ולהדליקה. | ה'''גמרא''' (כא ב) בתירוצה השני הסבירה את דברי הברייתא שצריך להדליק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, שהכוונה 'לשיעורה'. והסביר '''רש"י''' שם שצריך לתת שמן בנר בכמות כזו שידלק מן השקיעה עד שתכלה רגל מן השוק. אבל אם [[כבתה אין זקוק לה]] לחזור ולהדליקה. וכן כתב '''רבנו חננאל''' (כא ב). | ||
<BR/>כתבו הראשונים (כלבו, ארחות חיים) ששיעור השמן שצריך לתת בכל נר הוא שמינית ביצה. שמצאנו בנרות של בית המקדש שהיו נותנים בכל נר חצי לוג שהם ג' ביצים לי"ב שעות (לילה שלם בממוצע). נמצא ביצה לד' שעות, ואם כן לחצי שעה די בשמינית ביצה. | |||
=== שיטת הרי"ף וסייעתו === | === שיטת הרי"ף וסייעתו === | ||
ה'''רי"ף''' (שבת ט א) כתב הסבר נוסף לגמרא, שהכוונה שאם היתה דולקת עד השיעור הזה, ורצה לכבותה או להשתמש לאורה, הרשות בידו. וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ב ג) וה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי), וה'''טור''' (אורח חיים תרעב). <BR/> | |||
<BR/>וה'''ר"ן''' (ד"ה אי נמי) | גם ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאם רצה לכבות אחר שכלתה רגל מן השוק, יכול, אך לא הזכיר את השימוש לאורה, ובהמשך דבריו (ו) הזכיר באופן כללי את ה[[איסור להשתמש לאור נר חנוכה]], ולא חילק בין קודם הזמן לאחר הזמן. | ||
=== מחלוקת הרי"ף והגאונים === | |||
ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) וה'''ר"ן''' (בחידושים כא ב, ובדפי הרי"ף ט א ד"ה אי נמי) למדו בדעת הרי"ף שאחר שדלקה כשיעור וכבתה מותר אף להסתפק מן השמן, וביארו הטעם לפי שלא הקצה אותה אלא למצותה כל זמן שדולקת, אבל לאחר שכבתה מותר דומיא ד[[עצי סוכה ונויה המותרים לאחר החג]]. | |||
<BR/>אמנם ב'''שאילתות דרב אחאי''' (וישלח כו ד"ה שאילתא דמחייבין) כתוב להדיא שאם כבה הנר, יוסיף עליו ביום השני וידליק וכן ביום השלישי וכו', ואם הותיר גם ביום השמיני עושה מדורה ומדליקו בפני עצמו, שכיון שהוקצה למצוותו אסור להסתפק ממנו. וכן הוא ב'''סידור רב עמרם גאון''' (סדר חנוכה ד"ה ואם), וכן נראית דעת בעל '''ספר הלכות קצובות''' (חנוכה ב). | |||
<BR/>וכתבו הר"ן והרשב"א שם שלפי דבריהם צריך לחלק בין נר חנוכה לעצי ונויי סוכה, שבעצי ונויי סוכה אדם מקצה אותם רק לימות החג, ואחר כך דעתו להשתמש בהם, אבל נר חנוכה עשוי להתבער לגמרי, ולכן כשנותן שמן ופתילה בנר, מקצה אותם לגמרי למצוותן, ואם נשתיירו הרי הם אסורים. | |||
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב''''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | |||
== עשיית מלאכה ואכילה קודם הדלקה == | == עשיית מלאכה ואכילה קודם הדלקה == | ||
כתב ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) שמשהגיע זמן ההדלקה אין לאכול ולא ללמוד, ואם התחיל פוסק. וכן כתב ה'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה פסק), וכתב הטעם שמא יהיה טרוד בלימודו וישכח, וכדין [[בדיקת חמץ]], וביותר שלחד לישנא בגמרא, אם לא הדליק אינו חוזר ומדליק, והוי מצוה עוברת. לכן פשיטא שצריך להפסיק. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (א). | כתב ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) שמשהגיע זמן ההדלקה אין לאכול ולא ללמוד, ואם התחיל פוסק. וכן כתב ה'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה פסק), וכתב הטעם שמא יהיה טרוד בלימודו וישכח, וכדין [[בדיקת חמץ]], וביותר שלחד לישנא בגמרא, אם לא הדליק אינו חוזר ומדליק, והוי מצוה עוברת. לכן פשיטא שצריך להפסיק. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (א). | ||