10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר, כזכרון למיתת תלמידי ר' עקיבא. | מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר, כזכרון למיתת תלמידי ר' עקיבא. | ||
==מקור ושורש המנהג== | ==שלא לישא אישה== | ||
מובא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רעח) שהמנהג שאין מקדשין אישה ואין כונסין בין פסח לעצרת, אין בזה איסור אלא זהו מנהג משום אבלות על י"ב אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ומובא שם שמאותה שעה ואילך נהגו הראשונים בימים אלו שלא לכנוס אישה. | ===מקור ושורש המנהג וטעמו=== | ||
מובא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רעח) שהמנהג שאין מקדשין אישה ואין כונסין בין פסח לעצרת, אין בזה איסור אלא זהו מנהג משום אבלות על י"ב אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ומובא שם שמאותה שעה ואילך נהגו הראשונים בימים אלו שלא לכנוס אישה. אמנם זהו דווקא בנישואין, אבל מי שרוצה לקדש בין פסח לעצרת, מקדש, לפי שאין שמחה אלא בחופה. | |||
<BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס. | |||
כדברים האלו כתב גם ה'''רי"ץ גיאות''' (חדש וספירת העומר ד"ה ומנהג), וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב דף קפו ד) בשם '''רב האי גאון'''. וכן הביאו הרבה ראשונים, ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) העתיק דברים אלו והוסיף שהטעם הוא כדי שלא להרבות בשמחה בימים אלו. | |||
ב''' | <BR/>וכך הובא להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תצג) ונפסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א) שכן נוהגים. | ||
== | ===עד מתי האיסור=== | ||
ב'''תשובת הגאונים''' ( | ב'''תשובת הגאונים''' וב'''רי"ץ גיאות'' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. אבל ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) אחר שהביא דברי הגאונים כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, לפי שאמרו שאז פסקו מלמות. והביא כן בשם '''אבן הירחי''' ששמע כן בשם '''הרז"ה''' שמצא בספר ישן שתלמידי ר' עקיבא מתו מפסח ועד פרוס עצרת, | ||
==שלא להסתפר== | |||