10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
<BR/> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו". | <BR/> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו". | ||
<BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | <BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | ||
<BR/>ו'''הטור''' (אורח חיים ריט) נתן בהם סימן 'וכל החיי"ם יודוך סלה', ראשי תיבות - חולה, ים, יסורין, מדבר. | |||
'''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים ריט א). | |||
<BR/>וכתב ה'''עולת תמיד''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (א)] בכוונתו שאף אם אירע לו נס בים, אינו מברך עד שיעלה ממנו, וכן אם מתעכב יום-יומיים בנמל בתחנת ביניים, אינו מברך עד שיגיע למחוז חפצו, אמנם מסתפק שם כאשר מתעכבים הרבה זמן אם יש לו לברך. ובספר '''אליה רבה''' (ריט א) הביא בשם '''עטרת זקנים''' (ב) שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן בחולה עד שילך על בוריו, וכן העתיק לדינא ה'''משנה ברורה''' (א-ב). | |||
===סדר הארבעה=== | ===סדר הארבעה=== | ||
ב'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) העירו שבגמרא לא סידרו את הארבעה לפי הסדר שמסודרים הם במזמור, ששם מסודרים הם כך: הולכי מדבר, חבוש, חולה, יורדי הים. וכתבו התוספות שבמזמור סידר המסוכנים תחילה, ואילו בגמרא נקט המצויים תחילה. וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' בשם '''רב האי גאון'''. | ב'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) העירו שבגמרא לא סידרו את הארבעה לפי הסדר שמסודרים הם במזמור, ששם מסודרים הם כך: הולכי מדבר, חבוש, חולה, יורדי הים. וכתבו התוספות שבמזמור סידר המסוכנים תחילה, ואילו בגמרא נקט המצויים תחילה. וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' בשם '''רב האי גאון'''. | ||
| שורה 17: | שורה 21: | ||
===יורדי הים=== | ===יורדי הים=== | ||
ב'''ביאור הלכה''' (ריט ד"ה יורדי הים) מסתפק לגבי נהר שמהלכים בו באניות או בדוברות (רפסודות), אם יש לברך כשעולה ממנו, ותולה זאת במחלוקת המנהגים [[להלן]] בין בני ספרד לבני אשכנז, שבני ספרד מברכים בסתם דרכים שכל הדרכים סחזקת סכנה, ואם כן הוא הדין בנהר, ואילו בני אשכנז שאין מברכים אלא בדרך של סכנה לא יברכו אף בנהר, שאינה סכנה כמו ים גמור. | |||
עוד כתב שם שהיורד בים מברך אפילו לא אירע לו שום סכנה, לפי שעל זה תקנו חכמים לברך, לפי שעלול היה לקרות לו מקרים כאלו, צריך להודות שניצל מזה. | |||
===הולכי מדברות=== | ===הולכי מדברות=== | ||
כתב ה'''ביאור הלכה''' (ריט ד"ה יורדי הים) שהולך מדבר מברך אפילו לא אירע לו שום סכנה, לפי שעל זה תקנו חכמים לברך, לפי שעלול היה לקרות לו מקרה סכנה, צריך להודות שניצל מזה. | |||
===חולה שנתרפא=== | ===חולה שנתרפא=== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב). כיוצא בזה השיב ה'''רשב"א''' לשואלו (א פב), שכל שעלה למיטה מחמת אותו חולי, כשיעמוד מחליו צריך לברך. | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב). כיוצא בזה השיב ה'''רשב"א''' לשואלו (א פב), שכל שעלה למיטה מחמת אותו חולי, כשיעמוד מחליו צריך לברך. | ||
| שורה 38: | שורה 48: | ||
וכן האריך ב'''שו"ת קול בן לוי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1811&st=&pgnum=105&hilite= (א)] להוכיח שבברכה אחת סגי, ודימה זאת לברכה אחרונה שאחר המזון, שקיימא לן בכמה מקומות שאף שנתחייב כמה פעמים בברכה אחרונה, מ"מ בברכה אחת פוטר הכל. והוא הדין לנידון דידן, שאף שרובצים עליו כמה חיובים לברך ברכת הגומל, מ"מ בברכה אחת פוטר כולם. וכתב שאם בא לברך על כל פעם ופעם, יש בזה חשש ברכה שאינה צריכה. והוסיף שאף מה שפסק מרן (אורח חיים ז) לענין ברכת 'אשר יצר', ש[[אם שכח לברך והסיח דעתו מלהטיל מים, ושוב הטיל מים שנית מברך שני פעמים]], כבר דחו האחרונים דין זה מההלכה, וכתבו לברך פעם אחת ולפטור שתי ההטלות. ואם כן הוא הדין כאן. | וכן האריך ב'''שו"ת קול בן לוי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1811&st=&pgnum=105&hilite= (א)] להוכיח שבברכה אחת סגי, ודימה זאת לברכה אחרונה שאחר המזון, שקיימא לן בכמה מקומות שאף שנתחייב כמה פעמים בברכה אחרונה, מ"מ בברכה אחת פוטר הכל. והוא הדין לנידון דידן, שאף שרובצים עליו כמה חיובים לברך ברכת הגומל, מ"מ בברכה אחת פוטר כולם. וכתב שאם בא לברך על כל פעם ופעם, יש בזה חשש ברכה שאינה צריכה. והוסיף שאף מה שפסק מרן (אורח חיים ז) לענין ברכת 'אשר יצר', ש[[אם שכח לברך והסיח דעתו מלהטיל מים, ושוב הטיל מים שנית מברך שני פעמים]], כבר דחו האחרונים דין זה מההלכה, וכתבו לברך פעם אחת ולפטור שתי ההטלות. ואם כן הוא הדין כאן. | ||
וכן פסק הרב '''כף החיים''' (ריט א). | |||
===אשה וקטן=== | ===אשה וקטן=== | ||