10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה מארץ ישראל"
אין תקציר עריכה
יאיר וסרטיל (שיחה | תרומות) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מקורות||מועד קטן יד א, כתובות קיא א, גיטין עו ב, קידושין לא ב, בבא בתרא צא א, עבודה זרה יג א||מלכים ה ט|אורח חיים תקלא ד}} | ||
יציאה מארץ ישראל - מקור האיסור, סיבתו וגדרי היתרי היציאה. | |||
== הקדמה - מעלת הארץ == | == הקדמה - מעלת הארץ == | ||
את גודל התשוקה לארצנו הקדושה ניתן ללמוד כבר מאבותינו הקדושים. צא וראה כמה בריתות נכרתו עמם על הבטחת הזרע ועל הבטחת הארץ, וכמה נתאווה משה רבנו להיכנס לארץ ולא נתקררה דעתו בחמש מאות וחמש עשרה תפילות (דברים רבה פרשה יא, י) עד שציווהו הקדוש ברוך הוא "אל תוסף דבר אלי". העונש לבני ישראל כאשר איננו הולכים בדרך הישר הוא לגלות מהארץ, והשכר – לשוב אליה. ובכל הדורות מתפללים אנו יום ים בתפילה ובברכת המזון על בניין ירושלים, ומדור דור ראינו עד כמה השתוקקו לחון עפרה וכשהגיעו אליה מיד נישקו אדמתה, כמתואר ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=112&format=pdf כתובות קיב ע"א], ואף '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14279&st=&pgnum=434 (מלכים ה, י)] חרג ממנהגו וציין זאת כהלכה בפני עצמה בחיבורו ההלכתי, כאומר "הלכה היא!". עצם ההיקף והמרכזיות שתופסת הארץ הן בתורה שבכתב הן בדברי חז"ל מלמדים על חשיבותה וגודל קדושתה. | את גודל התשוקה לארצנו הקדושה ניתן ללמוד כבר מאבותינו הקדושים. צא וראה כמה בריתות נכרתו עמם על הבטחת הזרע ועל הבטחת הארץ, וכמה נתאווה משה רבנו להיכנס לארץ ולא נתקררה דעתו בחמש מאות וחמש עשרה תפילות (דברים רבה פרשה יא, י) עד שציווהו הקדוש ברוך הוא "אל תוסף דבר אלי". העונש לבני ישראל כאשר איננו הולכים בדרך הישר הוא לגלות מהארץ, והשכר – לשוב אליה. ובכל הדורות מתפללים אנו יום ים בתפילה ובברכת המזון על בניין ירושלים, ומדור דור ראינו עד כמה השתוקקו לחון עפרה וכשהגיעו אליה מיד נישקו אדמתה, כמתואר ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=112&format=pdf כתובות קיב ע"א], ואף '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14279&st=&pgnum=434 (מלכים ה, י)] חרג ממנהגו וציין זאת כהלכה בפני עצמה בחיבורו ההלכתי, כאומר "הלכה היא!". עצם ההיקף והמרכזיות שתופסת הארץ הן בתורה שבכתב הן בדברי חז"ל מלמדים על חשיבותה וגודל קדושתה. | ||
| שורה 45: | שורה 44: | ||
ואכן '''המאירי''' שם ביאר את סיבת האיסור באופן שלישי, שלפיו דומה האיסור לאיסור היציאה מבבל, וכך כותב הוא: "וכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם דינו כארץ ישראל וכמו שאמרו כל הדר בבבל כאלו דר בארץ ישראל שכל מה שאמרו לא אמרו אלא מפני שסתם חוצה לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויין בה לישראל לרוב הצרות ועול הגליות שסובלים שם אלא אם כן על ידי עמל גדול וצער גלגול סבל הצרות וההתיאש מהם לעבודת השם לשרידים אשר ה' קורא וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויין בה עד שמתוכם משיגים כבוד בוראם וזוכים ליהנות מזיו השכינה ועל זו אמרו אפילו שפחה שבארץ ישראל מובטחת לה שהיא בת העולם הבא ועל דרך מה שייעד הנביא באמרו וגם על העבדים ועל השפחות אשפוך רוחי". | ואכן '''המאירי''' שם ביאר את סיבת האיסור באופן שלישי, שלפיו דומה האיסור לאיסור היציאה מבבל, וכך כותב הוא: "וכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם דינו כארץ ישראל וכמו שאמרו כל הדר בבבל כאלו דר בארץ ישראל שכל מה שאמרו לא אמרו אלא מפני שסתם חוצה לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויין בה לישראל לרוב הצרות ועול הגליות שסובלים שם אלא אם כן על ידי עמל גדול וצער גלגול סבל הצרות וההתיאש מהם לעבודת השם לשרידים אשר ה' קורא וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויין בה עד שמתוכם משיגים כבוד בוראם וזוכים ליהנות מזיו השכינה ועל זו אמרו אפילו שפחה שבארץ ישראל מובטחת לה שהיא בת העולם הבא ועל דרך מה שייעד הנביא באמרו וגם על העבדים ועל השפחות אשפוך רוחי". | ||
אך צריך עיון כיצד הרמב"ן והרשב"ש יתיישבו עם הגמרות הנזכרות, ואולי יש לומר שביטול מצוות הישיבה בארץ היא דווקא אם משתקע בחו"ל ולא אם יוצא על מנת לחזור, וכפי שהעלנו שאפשר לומר בדעת התוס' בעבודה זרה, שדווקא לכהן מותר לצאת רק עבור מצוות מיוחדות, אך לישראל מותר בכל מקרה כשיוצא על מנת לחזור ולא על מנת להשתקע. ואף אם נאמר שלהלכה אסור גם לישראל לצאת אפילו על מנת לחזור כפי שמשמע בפשטות מהגמרות לגבי כיבוד הורים ולגבי תלמידי החכמים שליוו זה את זה עד עכו, וכפי שמפורש גם ברמב"ם (מלכים ה, ט) שיובא בהמשך, מכל מקום עדיין אפשר לומר זאת מדאורייתא, כלומר, שמהתורה הותר לצאת על מנת לחזור לכל צורך, וחכמים אסרו גם על מנת לחזור והם סייגו שמותר לצרכים מסויימים כגון תלמוד תורה ונשיאת אשה. | אך צריך עיון כיצד הרמב"ן והרשב"ש יתיישבו עם הגמרות הנזכרות, ואולי יש לומר שביטול מצוות הישיבה בארץ היא דווקא אם משתקע בחו"ל ולא אם יוצא על מנת לחזור, וכפי שהעלנו שאפשר לומר בדעת התוס' בעבודה זרה, שדווקא לכהן מותר לצאת רק עבור מצוות מיוחדות, אך לישראל מותר בכל מקרה כשיוצא על מנת לחזור ולא על מנת להשתקע. ואף אם נאמר שלהלכה אסור גם לישראל לצאת אפילו על מנת לחזור כפי שמשמע בפשטות מהגמרות לגבי כיבוד הורים ולגבי תלמידי החכמים שליוו זה את זה עד עכו, וכפי שמפורש גם ברמב"ם (מלכים ה, ט) שיובא בהמשך, מכל מקום עדיין אפשר לומר זאת מדאורייתא, כלומר, שמהתורה הותר לצאת על מנת לחזור לכל צורך, וחכמים אסרו גם על מנת לחזור והם סייגו שמותר לצרכים מסויימים כגון תלמוד תורה ונשיאת אשה. עיין עוד ב'''שדי חמד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43672&st=&pgnum=10&hilite= (כללים, אות א, ארץ ישראל)] שדן אם האיסור מהתורה או מדרבנן. | ||
== גדרי האיסור והיתרי היציאה == | == גדרי האיסור והיתרי היציאה == | ||
| שורה 122: | שורה 121: | ||
כפי שפתחנו, מעבר לשאלה ההלכתית, יש לזכור ולהפנים את המעלה הגדולה של הישארות בארץ ואי היציאה ממנה, ולבדוק האמנם נצרך וכדאי לצאת אף במקרה שהדבר מותר. | כפי שפתחנו, מעבר לשאלה ההלכתית, יש לזכור ולהפנים את המעלה הגדולה של הישארות בארץ ואי היציאה ממנה, ולבדוק האמנם נצרך וכדאי לצאת אף במקרה שהדבר מותר. | ||
[[Category:ארץ ישראל]] [[Category:מועד קטן יד | [[Category:ארץ ישראל]] [[Category:מועד קטן יד.]] [[Category:כתובות קיא.]] [[Category:גיטין עו:]] [[Category:קידושין לא:]] [[Category:בבא בתרא צא.]] [[Category:עבודה זרה יג.]] [[Category:מלכים פרק ה]] [[Category:אורח חיים סימן תקלא]] | ||
[[משתמש:יאיר וסרטיל|יאיר וסרטיל]] 01:38, 3 במאי 2016 (IDT) | [[משתמש:יאיר וסרטיל|יאיר וסרטיל]] 01:38, 3 במאי 2016 (IDT) | ||