501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
←האם תלוי בדעתו: כנדצ''ל
(←פירוש הראב"ד: כ"נ להגיה) |
(←האם תלוי בדעתו: כנדצ''ל) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
בפירוש דברי הרמב"ם נחלקו המפרשים. | בפירוש דברי הרמב"ם נחלקו המפרשים. | ||
<BR/>הפירוש המסתבר ביותר לפי פשט דברי הרמב"ם, הוא כמו שכתב ב'''כסף משנה''' בתחילת דבריו, שדברי רבא קאי על תחילת המשנה, כלומר על בן עיר שהלך לכרך. והעולה מזה שכל אחד נקבע זמנו לפי המקום בו דעתו להיות בזמן הקריאה שלו. בן עיר שהלך לכרך, אם דעתו להיות בזמן קריאת עירו, היינו בי"ד, בכרך, צריך לקרוא עמהם. אך אם דעתו לשוב קודם זמן הקריאה, היינו קודם י"ד, לעיר, אף אם נתעכב ולא חזר, קורא בי"ד בכרך. ואילו בן כרך שהלך לעיר, אם דעתו להיות בזמן קריאת מקומו, היינו בט"ו, בעיר, צריך לקרוא עמהם כבר בי"ד. אך אם דעתו לשוב לכרך לקריאת המגילה בט"ו, אינו צריך לקרוא | <BR/>הפירוש המסתבר ביותר לפי פשט דברי הרמב"ם, הוא כמו שכתב ב'''כסף משנה''' בתחילת דבריו, שדברי רבא קאי על תחילת המשנה, כלומר על בן עיר שהלך לכרך. והעולה מזה שכל אחד נקבע זמנו לפי המקום בו דעתו להיות בזמן הקריאה שלו. בן עיר שהלך לכרך, אם דעתו להיות בזמן קריאת עירו, היינו בי"ד, בכרך, צריך לקרוא עמהם. אך אם דעתו לשוב קודם זמן הקריאה, היינו קודם י"ד, לעיר, אף אם נתעכב ולא חזר, קורא בי"ד בכרך. ואילו בן כרך שהלך לעיר, אם דעתו להיות בזמן קריאת מקומו, היינו בט"ו, בעיר, צריך לקרוא עמהם כבר בי"ד. אך אם דעתו לשוב לכרך לקריאת המגילה בט"ו, אינו צריך לקרוא עם אנשי העיר בי"ד, ואף אם אירע שנתעכב ולא חזר, קורא בט"ו בעיר. | ||
<BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף. | <BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
<BR/>גם ה'''כסף משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&rid=2802 (י)] הסכים לדברי המ"מ בזה שדברי הרמב"ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ודברי הרמב"ם). | <BR/>גם ה'''כסף משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&rid=2802 (י)] הסכים לדברי המ"מ בזה שדברי הרמב"ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ודברי הרמב"ם). | ||
וב'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3066 (ו)] מפרש דעת הרמב"ם כשיטת הטור, וכן כתבו ב'''אליה רבה''' (תרפח יא) וב'''ראשון לציון''' (מגילה יט א), וכתבו שכן משמע בפירוש המשנה. | וב'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3066 (ו)] מפרש דעת הרמב"ם כשיטת הטור, וכן כתבו ב'''אליה רבה''' (תרפח יא) וב'''ראשון לציון''' (מגילה יט א), וכתבו שכן משמע בפירוש המשנה. | ||
==סוגית הירושלמי== | ==סוגית הירושלמי== | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | ||
וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י"ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3196 (משבצות זהב ו)] חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש"י, אבל לרמב"ם ולשו"ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י"ד לכרך, קורא בכרך בי"ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד"ה ומשנתנו). <BR/> | וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י"ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3196 (משבצות זהב ו)] חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש"י, אבל לרמב"ם ולשו"ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י"ד לכרך, קורא בכרך בי"ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד"ה ומשנתנו). <BR/> | ||
ובשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11 (א)] חילק וכתב שלעקור את החיוב בעינן גם דעת וגם מעשה בפועל, אך על מנת להישאר בחיוב מקומו, סגי במחשבה בלבד, כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור, אף אם נתעכב דינו ככרך, אך אם נתכוון להישאר ולבסוף חזר, לא | ובשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11 (א)] חילק וכתב שלעקור את החיוב בעינן גם דעת וגם מעשה בפועל, אך על מנת להישאר בחיוב מקומו, סגי במחשבה בלבד, כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור, אף אם נתעכב דינו ככרך, אך אם נתכוון להישאר ולבסוף חזר, לא נשתנה דינו להיות כבן עיר אלא קורא בט"ו. והרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת שלמהר"ם בן חביב, והסכים לדבריו. | ||
==השעה הקובעת לחיוב== | ==השעה הקובעת לחיוב== | ||