הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"

<BR/>הפירוש המסתבר ביותר לפי פשט דברי הרמב"ם, הוא כמו שכתב ב'''כסף משנה''' בתחילת דבריו, שדברי רבא קאי על תחילת המשנה, כלומר על בן עיר שהלך לכרך. והעולה מזה שכל אחד נקבע זמנו לפי המקום בו דעתו להיות בזמן הקריאה שלו. בן עיר שהלך לכרך, אם דעתו להיות בזמן קריאת עירו, היינו בי"ד, בכרך, צריך לקרוא עמהם. אך אם דעתו לשוב קודם זמן הקריאה, היינו קודם י"ד, לעיר, אף אם נתעכב ולא חזר, קורא בי"ד בכרך. ואילו בן כרך שהלך לעיר, אם דעתו להיות בזמן קריאת מקומו, היינו בט"ו, בעיר, צריך לקרוא עמהם כבר בי"ד. אך אם דעתו לשוב לכרך לקריאת המגילה בט"ו, אינו צריך לקרוא אם אנשי העיר בי"ד, ואף אם אירע שנתעכב ולא חזר, קורא בט"ו בעיר.

וב'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3066 (ו)] מפרש דעת הרמב"ם כשיטת הטור, וכן כתבו ב'''אליה רבה''' (תרפח יא) וב'''ראשון לציון''' (מגילה יט א), וכתבו שכן משמע בפירוש המשנה.