10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"
אין תקציר עריכה
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
== ביאור דעת רב ורב יוסף == | == ביאור דעת רב ורב יוסף == | ||
=== בכמה רוחות חשיב פרוץ מרובה === | === בכמה רוחות חשיב פרוץ מרובה === | ||
כתבו ה'''תוספות''' שכל דברי רב יוסף שאינו מועיל צורת הפתח בפרוץ מרובה, זהו דווקא שהפרוץ מרובה הוא מכל ארבע רוחות, אבל אם משתי רוחות יש מחיצות, כגון במבוי מפולש, ובשתי רוחות הפרוץ מרובה על העומד, מועיל בהן צורת הפתח כל שהיא פחות מעשר. והוכיחו זאת, שהרי לרב ודאי מועיל צורת הפתח במבוי שאינו מפולש, ואף במפולש ס"ל לרב שמועיל [[צורת הפתח משני צדדין]], והרי שם הרוח כולה פרוצה, אלא ודאי שמועיל צורת הפתח כל שהפרוץ מרובה הוא רק מרוח אחת או שתיים, ולא פסל רב יוסף אלא שהפרוץ מרובה מד' רוחות. | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה חצר) שכל דברי רב יוסף שאינו מועיל צורת הפתח בפרוץ מרובה, זהו דווקא שהפרוץ מרובה הוא מכל ארבע רוחות, אבל אם משתי רוחות יש מחיצות, כגון במבוי מפולש, ובשתי רוחות הפרוץ מרובה על העומד, מועיל בהן צורת הפתח כל שהיא פחות מעשר. והוכיחו זאת, שהרי לרב ודאי מועיל צורת הפתח במבוי שאינו מפולש, ואף במפולש ס"ל לרב שמועיל [[צורת הפתח משני צדדין]], והרי שם הרוח כולה פרוצה, אלא ודאי שמועיל צורת הפתח כל שהפרוץ מרובה הוא רק מרוח אחת או שתיים, ולא פסל רב יוסף אלא שהפרוץ מרובה מד' רוחות. | ||
<BR/>והוסיפו התוספות בטעם הדבר, שרב יוסף לומד זאת מצורת הפתח ביותר מעשר, ששם אינו מועיל לפי שביותר מעשר לא מיקרי פתח, | <BR/>והוסיפו התוספות בטעם הדבר, שרב יוסף לומד זאת מצורת הפתח ביותר מעשר, שהטעם ששם אינו מועיל לפי שביותר מעשר לא מיקרי פתח, והוא הדין גם לענין פרוץ מרובה, שדווקא מארבע רוחות אמרינן שלא עבדינן פתח מארבע רוחות, אבל במחיצה אחת עבדי אינשי פתח. | ||
== הוכחה ממעשה בית חורתן שצורת הפתח מועיל גם בפרוץ מרובה == | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה אילימא) שלכאורה מדברי הגמרא לגבי ר' יוחנן יש ראיה שצורת הפתח מועיל אף בפרוץ מרובה, שהרי במעשה בבקעת בית חורתן מדובר שהיה פרוץ מארבע רוחות, ובכל זאת אומרת הגמרא שפשיטא שאם מדובר בפחות מעשר אף ר' יוחנן יודה שמותר גם לענין שבת. ומסיקים מזה התוספות שהגמרא סוברת שדברי רב יוסף נדחו, שהרי אם לא כן אפשר שאף ר' יוחנן סובר כמותו, ויאמר שאף בפחות מעשר אסור מפני שהוא פרוץ מרובה על העומד. | |||
<BR/>ומ"מ מסיקים התוספות שהיתר זה של ארבע צורות הפתח מארבע רוחות, אינו מרווח כל כך, שהרי אם כן היו עושים כן גם בביראות במקום הדיומדין שהתירו לבהמה. אלא צריך לומר שצורת הפתח לא מתקיים כל כך, כי הגמלים היו יכולים להפיל אותה, וגם בקלות יכול היה ליפול ברוח מצויה, לפי שצריך להגביהו למעלה מפני הגמלים. ועוד הוסיפו התוספות שבשיירא אין להתיר ארבע צורות הפתח, כמו שיש להתיר בחצר שהוא מוקף לדירה. | |||
<BR/>דעת ה'''ריצב"א''' לעומת זאת, המובאת גם היא בתוספות, שבאמת אין הוכחה ממעשה בית חורתן להתיר צורת הפתח גם בפרוץ מרובה, שכן לא מדובר בארבע דפנות אלא בשתי דפנות, וכוונת הגמרא לומר שכשם שהתירו בארבע דפנות לענין כלאים, כך התירו בשתי דפנות לענין שבת, וממילא אין כאן פרוץ מרובה כלל, וכל השקלא וטריא בגמרא הוא רק לענין יותר מעשר או פחות מעשר. | |||
פירוש שלישי שמביאים התוספות בשם '''השר מקוצי''' שבשלב השאלה 'אילימא בעשר בהא לימא ר' יוחנן בשבת לא', הגמרא מניחה שר' יוחנן לא סובר כרב אלא שצוה"פ מועילה גם ביותר מעשר, וממילא גם בפרוץ מרובה על העומד, ולכן ודאי שר' יוחנן יתיר גם לענין שבת. לכן הגמרא דוחה ואומרת שמכך שר' יוחנן אסר לגבי שבת, על כורחך זה משום שס"ל כרב שביותר מעשר לא מועיל צורת הפתח, וה"ה שאסור גם בפרוץ מרובה אף כשיש צורת הפתח, וכרב יוסף. | |||
<BR/>יוצא לפי שיטה זו, שמי שסובר כרב שצורת הפתח לא מועילה ביותר מעשר, סובר גם שצורת הפתח לא מועילה בפרוץ מרובה. | |||
== שיטת הרמב"ם == | |||
ה'''רמב"ם''' (שבת טז טז) פוסק להלכה שלא כרב, | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
[[קטגוריה:מחיצות ורשויות]] | [[קטגוריה:מחיצות ורשויות]] | ||
[[קטגוריה: עירובין יא.]] | [[קטגוריה: עירובין יא.]] | ||
[[קטגוריה: עירובין יא:]] | [[קטגוריה: עירובין יא:]] | ||
[[קטגוריה: שבת פרק טז]] | [[קטגוריה: שבת פרק טז]] | ||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן שסג]] | [[קטגוריה: אורח חיים סימן שסג]] | ||