10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"
אין תקציר עריכה
| שורה 30: | שורה 30: | ||
<BR/>ומזה רוצה ללמוד הגמרא שר' יוחנן סובר כרב שבפירצה יותר מעשר לא מועיל צורת הפתח, שהרי אם מדובר בפחות מעשר אין סיבה שר' יוחנן יאמר שלא התירו לו לענין שבת. | <BR/>ומזה רוצה ללמוד הגמרא שר' יוחנן סובר כרב שבפירצה יותר מעשר לא מועיל צורת הפתח, שהרי אם מדובר בפחות מעשר אין סיבה שר' יוחנן יאמר שלא התירו לו לענין שבת. | ||
<BR/>אך הגמרא דוחה ואומרת שאפשר להעמיד בפחות מעשר אלא שצורת הפתח עמדה מן הצד, ונחלקו האמוראים האם מועילה [[צורת הפתח מן הצד]], וממילא אין ראיה מה סובר ר' יוחנן בעניין צורת הפתח ביותר מעשר. | <BR/>אך הגמרא דוחה ואומרת שאפשר להעמיד בפחות מעשר אלא שצורת הפתח עמדה מן הצד, ונחלקו האמוראים האם מועילה [[צורת הפתח מן הצד]], וממילא אין ראיה מה סובר ר' יוחנן בעניין צורת הפתח ביותר מעשר. | ||
== ביאור דעת רב ורב יוסף == | |||
=== בכמה רוחות חשיב פרוץ מרובה === | |||
כתבו ה'''תוספות''' שכל דברי רב יוסף שאינו מועיל צורת הפתח בפרוץ מרובה, זהו דווקא שהפרוץ מרובה הוא מכל ארבע רוחות, אבל אם משתי רוחות יש מחיצות, כגון במבוי מפולש, ובשתי רוחות הפרוץ מרובה על העומד, מועיל בהן צורת הפתח כל שהיא פחות מעשר. והוכיחו זאת, שהרי לרב ודאי מועיל צורת הפתח במבוי שאינו מפולש, ואף במפולש ס"ל לרב שמועיל [[צורת הפתח משני צדדין]], והרי שם הרוח כולה פרוצה, אלא ודאי שמועיל צורת הפתח כל שהפרוץ מרובה הוא רק מרוח אחת או שתיים, ולא פסל רב יוסף אלא שהפרוץ מרובה מד' רוחות. | |||
<BR/>והוסיפו התוספות בטעם הדבר, שרב יוסף לומד זאת מצורת הפתח ביותר מעשר, ששם אינו מועיל לפי שביותר מעשר לא מיקרי פתח, ולכן גם בפרוץ מרובה דווקא מארבע רוחות אמרינן שלא עבדינן פתח מארבע רוחות, אבל במחיצה אחת עבדי אינשי פתח. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||