הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"

→ העריכה הקודמת

זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים (עריכה)

גרסה מ־20:10, 26 באפריל 2022

נוספו 3,117 בתים , 20:10, 26 באפריל 2022

←‏תוספות רי"ד: עריכה

בן עזאי

554

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
+{{מקורות||שבת לד ב-לה ב|||אורח חיים רסא}}
 מחלוקת התנאים והפוסקים בגדר זמן שקיעת החמה ובין השמשות, לענין מצוות הנוהגות ביום או בלילה והמסתעף.
-{{מקורות||שבת לד ב-לה ב|||אורח חיים רסא}}
 == סוגיה דשבת ==
 ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34b&format=pdf (שבת לד ב)] מובאת ברייתא האומרת שבין השמשות הוא מוגדר כזמן מסופק, ושלושה ספיקות יש בו - ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה, ספק חלקו מן היום וחלקו מן הלילה. לכן מטילים אותו לחומרא לשני הימים.
@@ שורה 32: / שורה 33: @@
 *ה'''מנהיג''' {{היברובוקס|14615|164|חנוכה קמז}},
-==== תוספות רי"ד ====
+=== תוספות רי"ד ===
 '''תוספות רי"ד''' (שבת לד ב) תירץ גם הוא כתירוץ רבנו תם, לחלק בין תחילת שקיעה לסוף שקיעה, אלא שתירוצו שונה מעט.
 <BR/>כתב הרי"ד, שגם אחר ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין האור שלה נמצא, שהרי אם היה אדם עולה להר, היה יכול עוד לראותה.  ורק כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה לגמרי מן העולם, ואז מתחילין פני המערב להאדים מכח זהרוריתה.
@@ שורה 40: / שורה 41: @@
 כלומר הרי"ד סובר גם הוא שהלילה הוא אחר ה' מילין, אלא שלדעתו השקיעה מתחילה ברגע שהשמש מתחילה לרדת מן האופק, ולא כשנעלמת מן העין.
 === שיטת הראב"ן ===
 ה'''ראב"ן''' {{היברובוקס|14544|44|שאלות ותשובות ב}} הביא קושיה זו של ר"ת כדרך אגב, וכתב שמה שאמר ר' יהודה ג' חלקי מיל, זהו לשיטתו שהלילה הוא בהכסיף העליון, אבל אנן קיימא לן שהלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו ה' מיל אחר השקיעה.
@@ שורה 46: / שורה 47: @@
 === הרא"ם ===
-לבעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} שיטה משלו, גם לענין השקיעה וגם לענין צאת הכוכבים. שלדעתו ישנן שני זמנים שונים לשקיעת החמה, וכן שני פירושים שונים למושג 'צאת הכוכבים'.
+לבעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|14049|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} שיטה משלו, גם לענין השקיעה וגם לענין צאת הכוכבים. שלדעתו ישנן שני זמנים שונים לשקיעת החמה, וכן שני פירושים שונים למושג 'צאת הכוכבים'.
 <BR/>לענין שקיעת החמה כותב הרא"ם, ששקיעת החמה שדיברו עליה ר' יהודה ור' נחמיה זהו כשהיא מתחילה לשקוע, כלומר שנוטה מעט ומכירים בני העולם שרוצה להיכנס בעובי הרקיע (וזהו לשון 'משתשקע' שאמרה הברייתא בשבת שם לעומת 'שקיעת' החמה האמורה בפסחים שהיא מאוחרת יותר<ref>וזה הפוך מר"ת שכתב ש'משתשקע' מאוחר יותר מ'שקיעת'. הרא"ם הביא לדבריו כמה ראיות.</ref>).
 <BR/>לאחר מכן מתחיל זמן בין השמשות, שהוא מהלך שלשת-רבעי מיל (או שני שלישי מיל לרב יוסף), ולאחר מכן השקיעה השניה שזהו כשהשמש נעלמת מן האופק, ואז הוא לילה גמור.
@@ שורה 58: / שורה 59: @@
 כעין ראיה לשיטתו מביא הרא"ם מדברי רבא שאמר לשמשו, שכיון שאין הם בקיאים בשיעורי חכמים, צריכים הם לקבל שבת כשהשמש על ראש האילנות, והרי זהו זמן מופלג לפני צאת השמש מן אופק, אך לפי הסברו של הרא"ם שהשקיעה היא שלשת רבעי מיל קודם שתעלם השמש מן האופק, הדברים עולים יפה.
+עוד כותב הרא"ם שצאת הכוכבים הראשון, אף שלא נראה כלפי חוץ שום שינוי, הרי הוא כמו עלות השחר בבוקר, שזהו זמן שמתחיל היום לעלות. כמו כן בלילה, זהו זמן שמתחיל הלילה לרדת, אף שאינו ניכר. וזאת הכתוב בספר נחמיה שמקביל את את עלות השחר לצאת הכוכבים.
 === מהר"ם אלשקר ===
@@ שורה 66: / שורה 69: @@
 <BR/>ובסוף דבריו כותב שאם היו הגאונים סוברים כרבנו תם ודאי היה להם לבאר דבר בסיסי כזה, כי ודאי לא נעלמה מעינם קושיה זו, ולא יכולים היו להעלים עין מחילוק כל כך משמעותי בין השקיעות בדבר שנוגע למעשה יום יום. ובלל קושיה זו מר' יהודה על ר' יהודה אינה כל כך חמורה שיש לחדש מחמתה דברים כאלו, שהרי מצאנו כעין קושיות אלו בש"ס ומתרצים כגון 'הדר ביה מההיא' וכד'.
-=== תירוצים מהאחרונים ===
+=== שיטת הגר"א ===
+ה'''גר"א''' בביאורו כתב (אורח חיים רסא יא) שבין השמשות מתחיל מיד עם שקיעת החמה, דהיינו בגמר העלמות החלק העליון שלה מן האופק, ונמשך ג' רבעי מיל. וזוהי שקיעת החמה בכל מקום, גם לענין [[תענית]] ו[[הדלקת נר חנוכה]] (ולא כדברי הטור והשלחן ערוך שיש להדליק בסוף השקיעה).
+<BR/>לאחר ג' רבעי מיל הוי צאת הכוכבים והוא לילה גמור לכל דבר ועניין. ומה שכתוב בגמרא בפסחים שצאת הכוכבים הוא ד' או ה' מיל אחר השקיעה, כותב הגר"א שאינו קשה כלל, לפי ששם מדובר בכל הכוכבים ולא רק בשלושה, לפי שאין כל הכוכבים נראים אלא עד שיהיה לילה גמור. שכל זמן שעוד יש אור, הכוכבים הקטנים אינם יכולים להיראות (וזו גם כוונת הגמרא – לא כוכבים קטנים אלא בינונים). ושיעור זה באמת שווה לזמן שבין עלות השחר להנץ החמה, שזמן ביאת האור וזמן יציאת האור שווין.
+<BR/>עוד הוסיף הגר"א ששיעור זה של שלשת רבעי מיל הוא דווקא באופק ארץ ישראל ובבל, ובימי ניסן ותשרי, שהם המקומות והזמנים הממוצעים, אבל במדינות הנוטות לצפון קו המשווה, זמן בין השמשות מתארך יותר.
+=== תירוצים נוספים מהאחרונים ===
 '''הגרי"א הענקין''' {{היברובוקס|3217|157|לב איברא 157}} כתב לתרץ שהמיל האמור במסכת שבת אינו המיל הרגיל, אלא מיל אשכנזי או רוסי, ששני שלישים ממנו הוא ד' מילין רגילים. ולפי זה מתאימה הסוגיה בשבת עם הסוגיה בפסחים, וכן מתאים הדבר עם המציאות (ומוסיף שכן הוא בכמה וכמה שיעורים ומידות בש"ס, כגון פרסה, מנה, אמה וכו' שאינם שווים בכל מקום). ואמנם לא מוציא מזה הלכה למעשה, אך דעתו שם בלאו הכי שיש להחמיר בערב שבת לקבל קודם השקיעה הנראית (הראשונה), ובמוצאי שבת לא להוציא לפני ד' מיל.
+== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
+* [http://asif.co.il/wpfb-file/tl-sh-1-24-pdf/ בין השמשות] - הרב שמואל טל, טל חיים שבת א', באתר 'אסיף'.
+* [http://asif.co.il/wpfb-file/tl-s-3-2-pdf/ בין השמשות הלכה למעשה] - הרב שמואל טל, טל חיים שבת ג', באתר 'אסיף'.
+* [http://asif.co.il/wpfb-file/6-1-5-pdf/ זמני זריחה, שקיעה וצאת הכוכבים] - הרב יעקב אפשטיין, חבל נחלתו ו', באתר 'אסיף'.
+* [http://asif.co.il/wpfb-file/1-3-pdf/ לסוגית בין השמשות] - הרב יצחק שילת, מעליות ד', באתר 'אסיף'.
+* [http://asif.co.il/wpfb-file/mor-11-14-pdf/ מהפך תודעתי בענין צאת הכוכבים לרבנו תם] - הרב אלחנן סבתו, מאורנו יא, באתר 'אסיף'.
+* [http://asif.co.il/wpfb-file/mor-8-13-pdf/ מחלוקת הראשונים בענין בין השמשות] - יוסף מימון, מאורנו ח', באתר 'אסיף'.
 == הערות שוליים ==