הבדלים בין גרסאות בדף "קריעה על חורבן ערי יהודה ירושלים והמקדש"

{{מקורות||מועד קטן כו א||תעניות ה טז|אורח חיים תקסא; יורה דעה שמ}}

===טעם הקריעה===   

הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (שער הסוף, ענין הקריעה ד"ה מועד קטן כד) כתב שבקריעה על תלמיד חכם שמת יש הוספה בכבודו: "מוסיפין בכבודם של תלמידי חכמים". ובמסכת '''שמחות''' (ט, ו) עסקו חכמים באדם הקורע "לשם כבוד" והרמב"ן הסביר שקריעה שאינה מחוייבת אלא רשות, נעשית לשם הכבוד. כנראה שכוונת הדברים היא שקרה דבר שראוי להצער עליו, התרחש אובדן והאדם שקורע נוטל חלק שותפות באובדן. השתתפות זו הינה אות כבוד. ולפי זה, נאמר אנו לגבי קריעה על חורבן ערי יהודה וכו', שאבדו וחרבו ואנו כאות להשתתפות מחסרים גם מאיתנו את הבגד.

המשנה הלכות הלך בדרך ההסבר שטעם הקריעה לעורר צער אצל הקורע, והראנו שישנה הבנה דומה אך שונה, שהקריעה באה מתוך צער שהתעורר בראיית מציאות החורבן, ובדרך זו הלך הגרש"ז בהליכות שלמה שם ומתוך כך הכשיר את המנהג שלא לקרוע, גם בקרב תלמידי חכמים.

[[קטגוריה: מועד קטן כו.]]

[[קטגוריה: תעניות פרק ה]]

[[קטגוריה: אורח חיים סימן תקסא]]

[[קטגוריה: יורה דעה סימן שמ]]