הבדלים בין גרסאות בדף "להיכנס שני פתחים בבית הכנסת"

אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


ה'''תוספות''' (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בפירוש זה, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח.
ה'''תוספות''' (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בפירוש זה, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח.
<BR/>לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם ה'''רשב"א''', ה'''מאירי''' (ד"ה בשעה), '''ר"י לוניל''', '''הרא"ה''', '''ר"י שירליאון''', '''אור זרוע''' (א קריאת שמע י) בשם רבו, וכן משמע ב'''ארחות חיים''' (תפילה סח).
<BR/>לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא.  
<BR/>כפירוש התוספות כותב גם ה'''רשב"א''' (פירושי האגדות ח א ד"ה אמר רב חסדא), ומרחיב לבאר שהמתפלל צריך לשים אל ליבו לפני מי הוא עומד שלא יכשל בדיבורו ובכוונותיו. ואם יתפלל מיד כשיכנס לבית הכנסת, ולא יזקק מחשבותיו, יתן את פיו להחטיא את בשרו.
כן פירשו גם ה'''מאירי''' (ד"ה בשעה), '''ר"י לוניל''' {{מקור}}, '''הרא"ה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=16 (ח א ד"ה אמר רב חסדא)], '''ר"י שירליאון''' {{מקור}}, '''אור זרוע''' (א קריאת שמע י) בשם רבו, וכן משמע ב'''ארחות חיים''' (תפילה סח).


ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. גם ב'''תוספות רא"ש''' בתחילת דבריו מפרש לענין שהות זמן, אך מיד כותב שמהירושלמי משמע שהוא גדר מקום ולא גדר זמן.
ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. גם ב'''תוספות רא"ש''' בתחילת דבריו מפרש לענין שהות זמן, אך מיד כותב שמהירושלמי משמע שהוא גדר מקום ולא גדר זמן.
<BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה.
<BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה.


ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אלא) הביא שני הפירושים. וכן ה'''כלבו''' (יא ד"ה חייב אדם).
ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה אלא אימא) כתב את שני הפירושים, אלא שביאר הטעם שנראה כמי שרוצה לצאת ואינו נהנה מישיבת בית הכנסת, דווקא לפירוש השני של התוספות, שצריך שהישהא שיעור שני פתחים, וכתב עוד טעם לזה, שכשמתפלל מיד שנכנס, הוא דרך הדיוטות. כדבריו העתיק ה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אלא),
<BR/>גם ה'''כלבו''' (יא ד"ה חייב אדם) כתב את שני הפירושים לדינא.  


==== שיטת הרי"ף והרמב"ם ====
==== שיטת הרי"ף והרמב"ם ====