10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
←תוקף הגזירה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==תוקף הגזירה== | ==תוקף הגזירה== | ||
בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> '''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו דסמכו על דברי הגמרא שם שאמר ר' יוחנן - פת לא הותרה בבי"ד, ואמרה על זה הגמרא מכלל דיש מי שמתיר, כלומר שלא פשט איסור הפת בכל ישראל, עד שהוצרך ר' יוחנן לומר שאין ללמוד מזה היתר גורף כיון שלא הותר בבי"ד, אלא רק במקום שלא נתקבל המנהג אפשר להתירו, וכמו שאמרא הגמרא שם (לו א) לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. ועוד הביא תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו. וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד | בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> '''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו דסמכו על דברי הגמרא שם שאמר ר' יוחנן - פת לא הותרה בבי"ד, ואמרה על זה הגמרא מכלל דיש מי שמתיר, כלומר שלא פשט איסור הפת בכל ישראל, עד שהוצרך ר' יוחנן לומר שאין ללמוד מזה היתר גורף כיון שלא הותר בבי"ד, אלא רק במקום שלא נתקבל המנהג אפשר להתירו, וכמו שאמרא הגמרא שם (לו א) לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. ועוד הביא תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | ||
<BR/>אבל ה'''רשב"א''' ייסד את ההיתר על הירושלמי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] ומשום חיי נפש ודווקא במקום שאין מצוי פת ישראל. והר"ן כ' דגם לפי אמוראי בבל סמכו להתיר וכמו שטעו בדעת רבי, שהרי שקלו וטרו אליבא דטעות זו. וכן כתב הריטב"א. | וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד שבמקמותיהם שאין פת פלטר ישראל מצוי, הדבר כרוך בחיי נפש, ומבואר בהלכות שבין בני בבל לבני ארץ ישראל דשרי בכה"ג. וגם הוסיף ראיה מן הירושלמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. | ||
<BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו. | |||
<BR/>אבל ה'''רי"ף''' (יד א) הביא דברי הגמרא שם בהמשך שפירשה דברי ר' יוחנן על פי המעשה ברבי שיצא פעם לשדה וראה פת פורני מעשה סאה, ואמר מה יפה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה בשדה, וסברו העם שהתיר רבי את הפת. ולפירוש אחר שם בגמרא רבי הלך למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ושאל אם אין פת פלטר, ומזה סברו העם שהתיר רבי פת פלטר. אמנם מסתייגת הגמרא שם שזהו דווקא במקום שאין פת ישראל. | |||
<BR/>מבואר מזה דלא התירו בכל מקום, אלא רק במקום דליכא פת ישראל או בשדה. | |||
ה'''רשב"א''' ייסד את ההיתר על הירושלמי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] ומשום חיי נפש ודווקא במקום שאין מצוי פת ישראל. והר"ן כ' דגם לפי אמוראי בבל סמכו להתיר וכמו שטעו בדעת רבי, שהרי שקלו וטרו אליבא דטעות זו. וכן כתב הריטב"א. | |||
וע"ע בריטב"א שהביא דעת הרמ"ה שלא הותרה פת נכרי כלל, והיא דעת יחיד]. | וע"ע בריטב"א שהביא דעת הרמ"ה שלא הותרה פת נכרי כלל, והיא דעת יחיד]. | ||