חובת הסיבה בליל הסדר

גרסה מ־11:46, 4 במרץ 2018 מאת א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|||||}} גדרי חובת ההסיבה ב הסדר, מיהם החייבים, באלו דברים צריך להסב, ואופן ההסבה. == מק...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מקורות

גדרי חובת ההסיבה ב הסדר, מיהם החייבים, באלו דברים צריך להסב, ואופן ההסבה.

מקור וטעם החיוב

אומרת במשנה (פסחים י א) שאפילו עני שבישראל אין לו לאכול בליל פסח קודם שיסב.

רש"י (צט ב ד"ה ואפילו) כותב שטעם ההסיבה הוא כדרך בני חורין זכר לחירות. גם הרמב"ם (חמץ ומצה ז ז) כתב שצריך לאכול ולשתות כשהוא מיסב דרך חירות.

מי צריך להסב

המשנה (פסחים י א) אומרת שאפילו עני שבישראל אין לו לאכול בליל פסח קודם שיסב. וכתבו התוספות (צט ב ד"ה ואפילו) שהרבותא בעני היא שהיה מקום לחשוב שאין הוא חייב בהסבה לפי שאין לו על מה להסב ואין זו דרך חירות, קמ"ל המשנה שאפילו הכי חייב.

אילו דברים חייבים בהסיבה

הגמרא (פסחים קח א) מפרטת באילו דברים חייבים להסב.
מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וברש"י (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור) מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות.

לגבי ארבעה כוסות, מביאה הגמרא שתי גירסאות בשם רב נחמן, שיש אומרים בשמו שצריך הסבה, ויש אומרים בשמו שאין מצ

אופן ההסיבה