9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מכה בפטיש"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
==''' מכה בפטיש | == מכה בפטיש== | ||
ה'''משנה''' (שבת ז ב) אומרת שאחת מל"ט המלאכות האסורות מהתורה בשבת היא 'מכה בפטיש'. | |||
<BR/>וה'''גמרא''' (שבת עה ב) מגדירה שכל דבר שיש בו גמר מלאכה, חייב משום מכה בפטיש. ושם לעיל מיניה מביאה הגמרא גם כמה דוגמאות לכך: | |||
* המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש. ופירש '''רש"י''' (ד"ה מסתת) שאחר שנעקרה האבן מן ההר ונחצבה הוא מסתת אותה להחליקה. | |||
* הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש. | |||
* הנוטל ראשי החוטים התלויים ביריעה אחר שקשרו החוטים, הוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש, ובתנאי שמקפיד עליהם. | |||
במקום אחר מזכירה ה'''משנה''' (שבת יב א) שוב שהמכה בפטיש חייב, ושם ב'''גמרא''' (שבת קב ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי שלוש פעולות אסורות, שבשלשתן רב סובר שחייב בהם משום בונה ואילו שמואל סובר שחייב משום מכה בפטיש. | |||
מסתת, עושה נקב בלול של תרנגולים, מעייל שופתא בקופינא דמרא (תוחב יתד בתוך הנקב של כלי ברזל להדקו שלא יצא). | |||
<BR/>להלן יתבארו המקרים השונים. | |||
עוד שם בהמשך המשנה דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב משום מכה בפטיש, מפני שהוא כמתקן מלאכה. וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. | |||
== הגדרת המלאכה == | |||
=== מחלוקת רש"י ותוספות === | |||
'''רש"י''' על המשנה (קב ב ד"ה המכה בפטיש) כתב שכאשר אדם חוצב אבן מן ההר ומבדילה קצת, לבסוף מכה בפטיש מכה גדולה להפרידה מן ההר והיא מתפרקת ונופלת, זהו גמר מלאכה של חוצבי אבן, וחייב משום מכה בפטיש. שכל הגומר בשבת מלאכה '''תולדת''' מכה בפטיש הוא. | |||
<BR/>'''תוספות''' במקום (קב ב ד"ה מכה בפטיש) הקשו על רש"י, שהרי במשכן לא היה בנין אבנים, ואם כן היה לו לתנא להשמיענו גמר מלאכה בכלים, דהוה במשכן. לכן ביאר ר"י שהמכה בפטיש המדובר במשנה, הוא המכוש האחרון שמכה על הכלי בשעת גמר מלאכה כשגומר לעשותו. | |||
בהגדרת מלאכת מכה בפטיש מצאנו 3 שיטות מרכזיות: | בהגדרת מלאכת מכה בפטיש מצאנו 3 שיטות מרכזיות: | ||