9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ה'''משנה''' (שבת כב ג) אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה. | ה'''משנה''' (שבת כב ג) אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה. | ||
<BR/>עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור. | <BR/>עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור. | ||
=== סוגיה דביצה === | |||
ה'''גמרא''' במסכת ביצה (לג ב) הזכירה משנה זו של היתר שבירת החבית, בנוגע לקטימת עצים ביום טוב על מנת להריח, שמובא שם בגמרא לגבי עצים קשים שאסור לשברם מטעם שמא יבוא לקטום על מנת לחצוץ בו שיניו והוי איסורא דאורייתא, ולכן אפילו להריח אסור מדרבנן. ומקשה הגמרא למה אסור לקטום עצים קשים, מה זה שונה משבירת חבית לאכול ממנה גרוגרות? ומתרצת שבאמת זוהי דעת ר' אליעזר בלבד, שהוא אוסר מדאורייתא קטימת עצים על מנת לחצוץ, ומדרבנן קטימה על מנת להריח, אבל דעת רבנן שמותר לכתחילה לקטום להריח, ואם קוטם לחצוץ בו שיניו פטור אבל אסור. | |||
<BR/>ועל זה שואלת הגמרא וכי ר' אליעזר לא סבירא ליה מתניתין דחבית? ומתרצת ששם מדובר ב'מוסתקי', כלומר חבית שעשויה שברים שברים ודיבקוה בזפת, ומבאר '''רש"י''' (ד"ה במוסתקי) שכיון שהיא רעועה אין חשש שיתכוון לעשות כלי. ו'''תוספות''' פירשו (ד"ה כי תניא) שכיון שאין החתיכות שלמות, לא הוי תיקון כלי בזה. | |||
=== טעם ההיתר בשבירת החבית === | === טעם ההיתר בשבירת החבית === | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. כעין זה כתב גם ה'''מאירי''' (קמו א ד"ה המשנה הרביעית) שהמקלקל לצורך אוכל מותר לכתחילה, וכן כתב ב'''פסקי הרי"ד''' (קמו א), שמקלקל אסור רק היכא שאין לו צורך, אבל הכא שיש לו צורך אכילת שבת מותר. | <BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. כעין זה כתב גם ה'''מאירי''' (קמו א ד"ה המשנה הרביעית) שהמקלקל לצורך אוכל מותר לכתחילה, וכן כתב ב'''פסקי הרי"ד''' (קמו א), שמקלקל אסור רק היכא שאין לו צורך, אבל הכא שיש לו צורך אכילת שבת מותר. | ||
<BR/>אמנם הריטב"א כתב שלא משמע כן מלשון רש"י, והוסיף להקשות, וכן הקשה גם הרשב"א, ממסכת ביצה | <BR/>אמנם הריטב"א כתב שלא משמע כן מלשון רש"י, והוסיף להקשות, וכן הקשה גם הרשב"א, ממסכת ביצה שם, שמקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכן מותר לכתחילה, מה שאין כן שם שהוא קוטמו להריח בו. | ||
<BR/>אמנם לפי מה שכתב בפסקי הרי"ד הנ"ל, מבואר שלאו דווקא צורך אכילה אלא כל שיש לו צורך וה"ה להריח בו, לאפוקי ממקלקל סתם דאסור. וכן כתב בספר '''שבת של מי''' (ד"ה שובר) לתרץ בדעת רש"י. | <BR/>אמנם לפי מה שכתב בפסקי הרי"ד הנ"ל, מבואר שלאו דווקא צורך אכילה אלא כל שיש לו צורך וה"ה להריח בו, לאפוקי ממקלקל סתם דאסור. וכן כתב בספר '''שבת של מי''' (ד"ה שובר) לתרץ בדעת רש"י. | ||