הבדלים בין גרסאות בדף "מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות"

מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות (עריכה)

גרסה מ־11:03, 23 ביוני 2016

נוספו 2,781 בתים , 11:03, 23 ביוני 2016

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==סוגיית הגמרא==
-ה'''גמרא''' (שבת מד א-ב) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שמטה שייחדה למעות אסור לטלטל אותה בשבת. אמנם לאור קושיית רב נחמן מהמשנה, שם רואים שאפילו לר' יהודה המחמיר מותר לטלטל נר של חרס שלא דלק מעולם ואפילו שמיוחד הוא להדלקה (ונחלקו הראשונים בביאור הקושיה כדלהלן), מתקנת הגמרא את דברי רב יהודה בשם רב, שדווקא מטה שייחדה למעות והניח עליה מעות מבעוד יום אסור לטלטלה, אע"פ שבבין השמשות כבר לא היו עליה מעות. ואם לא ייחדה למעות, אין איסור לטלטלה אלא אם כן יש עליה מעות כעת, או שהיו עליה מעות בבין השמשות, שאז נאסרה המטה בטלטול מחמת המעות שהיו או שעודן עליה.
+ה'''גמרא''' (שבת מד א-ב) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שמטה שייחדה למעות אסור לטלטל אותה בשבת. אמנם לאור קושיית רב נחמן בר יצחק מהמשנה, שם רואים שאפילו לר' יהודה המחמיר מותר לטלטל נר של חרס שלא דלק מעולם ואפילו שמיוחד הוא להדלקה (ונחלקו הראשונים בביאור הקושיה כדלהלן), מתקנת הגמרא את דברי רב יהודה בשם רב, שדווקא מטה שייחדה למעות והניח עליה מעות מבעוד יום אסור לטלטלה, אע"פ שבבין השמשות כבר לא היו עליה מעות. ואם לא ייחדה למעות, אין איסור לטלטלה אלא אם כן יש עליה מעות כעת, או שהיו עליה מעות בבין השמשות, שאז נאסרה המטה בטלטול מחמת המעות שהיו או שעודן עליה.
 <BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה.
 עוד עולה מתוך הגמרא, שמטה שיש עליה מעות כעת אסור לטלטלה אף לר' שמעון, וכן כתבו '''רש"י''' (מד ב ד"ה ההיא) וה'''רי"ף''' (כא א) ושאר פוסקים.
-===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן ותשובת הגמרא===
+===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא===
 ====פירוש רש"י====
-'''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הבין את קושיית רב נחמן שדימה נר למיטה, שכשם שנר חדש אף שמיוחד הוא להדלקה מותר לטלטלו, כן יש לומר במיטה שאף שייחדה למעות מותר יהיה לטלטלה, שאין לומר שדווקא בנר שאינו מיוחד להדלקה התיר רבי יהודה, שאם כן היה לו לפרש כן במשנה ולאסור נר חדש שייחדו במקום לאסור נר ישן. ומתקנת הגמרא שבאמת גם רב יהודה בשם רב לא אסר מיטה אלא כשגם הניח עליה מעות, שאז אסור לטלטלה אפילו סילק המעות מבעוד יום, מה שאין כן בנר שם לא מדובר שייחדו.
+'''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הסביר את קושיית רב נחמן בר יצחק שדימה נר למיטה, שכשם שנר חדש אף שייחדו להדלקה מותר לטלטלו, כן יש לומר במיטה שאף שייחדה למעות מותר יהיה לטלטלה, ואין לומר שדווקא בנר שאינו מיוחד להדלקה התיר רבי יהודה, שאם כן היה לו לפרש כן במשנה ולאסור נר חדש שייחדו במקום לאסור נר ישן. ומתקנת הגמרא שבאמת גם רב יהודה בשם רב לא אסר מיטה אלא כשגם הניח עליה מעות, שאז אסור לטלטלה אפילו סילק המעות מבעוד יום, מה שאין כן בנר שם לא מדובר שייחדו.
-<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא אוסר רב יהודה בשם רב לטלטל מיטה שייחדה והונחו עליה מעות, ואינו מובן שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש.
+<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא אוסר רב יהודה בשם רב לטלטל מיטה שייחדה והונחו עליה מעות, ואינו מובן שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן גם כאן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש.
-<BR/>אמנם נראה שרש"י נשמר מקושיה זו, שכתב (מד ב ד"ה הניח) לגבי מטה אף שייחדה והניח עליה מעות וסלקן, אינה דומה לנר של מתכת לפי שנר '''לא ייחדו'''. כלומר בברייתא שממנה הקשו תוס' לא מדובר שייחד את הנר להדלקה, ואין לדייק בזה כמו שדייק רב נחמן מהמשנה שדווקא ישן אסור אבל חדש וייחדו מותר, דדווקא במשנה שבא רבי יהודה להשמיענו היתר בטלטול נר חדש, יש לשער שכולל בזה כל הנרות החדשים אפילו אם ייחדן, שאם לא כן היה צריך לפרש לאיסור כמו שפירש בנר ישן. אבל בברייתא שבא להשמיענו איסור בנר שהיה דולק בשבת, לא שייך לדייק שכל שאר הנרות מותרים.
+אמנם נראה שרש"י נשמר מקושיה זו, שכתב (מד ב ד"ה הניח) לגבי מטה אף שייחדה והניח עליה מעות וסלקן, אינה דומה לנר של מתכת לפי שנר '''לא ייחדו'''. כלומר בברייתא שממנה הקשו תוס' לא מדובר שייחד את הנר להדלקה, ואין לדייק בזה כמו שדייק רב נחמן מהמשנה שדווקא ישן אסור אבל חדש וייחדו מותר, דדווקא במשנה שבא רבי יהודה להשמיענו היתר בטלטול נר חדש, יש לשער שכולל בזה כל הנרות החדשים אפילו אם ייחדן, שאם לא כן היה צריך לפרש לאיסור כמו שפירש בנר ישן. אבל בברייתא שבא להשמיענו איסור בנר שהיה דולק בשבת, לא שייך לדייק שכל שאר הנרות מותרים.
 <BR/>ובספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בהיה דלוק בשבת, ומה ליכא למידק מידי ועל כרחך בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא להסבר התוספות.
+וב'''חידושי הרמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) הקשה על הסברו של רש"י דילמא היא גופא קמ"ל ר' יהודה, שנר של חרס ישן אסור בטלטול משום מיאוס, ולכן לא קאמר איסורא בייחדו, כדי להשמיענו שאינו דומה נר של חרס לשל מתכת, וכן הקשה ב'''חידושי הרשב"א''' (מד ב ד"ה ומה). <BR/>
+אמנם בחידושי ה'''ר"ן''' (מד ב ד"ה ומה) תירץ על קושיה זו, שאיסור בייחוד לכך הוי רבותא טפי מישן שלא ייחדו. ועל פי זה מתרץ גם את קושיית תוס' שמהברייתא גם יש לדייק שאם ייחדו והדליק בו מותר, שם היה אסור היה לו להשמיענו חידוש בזה ולא בהדליקו בו בשבת, זה אינו, לפי שבייחד והדליק בו אינו חידוש כל כך גדול לאסור כמו בנר שהיה דולק בשבת.
 ====פירוש תוספות====
@@ שורה 19: / שורה 23: @@
 <BR/>[[#שיטת רבנו תם והרא"ש|להלן] יובא פירוש אחר לקושיית רב נחמן, על פי דרכו של רבנו תם שהסוגיה היא גם אליבא דר' שמעון.
-ה'''רמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) נתקשה בפירוש התוספות, שאם כדבריהם היה לו לר' יהודה לאסור נר של חרס אף שלא הודלק בו ואינו מאוס.
+ה'''רמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) למד בתוס' שכוונתו לומר שנר של חרס כיון שעשוי הוא להדלקה הוי ככלי שמלאכתו לאיסור, מה שאין כן נר של מתכת שאין מדליקים בו אלא לפעמים. לכן מסיקה הגמרא לדמות מיטה לנר של חרס דווקא, דגם מיטה היא מיוחדת לכך ועשויה להעמיד בה מעות בכל עת, מה שאין כן נר של מתכת אף שמיוחד לכך אין מדליקים בו אלא לםעמים ולא הוי ככלי שמלאכתו לאיסור. <BR/>
+על פי זה נתקשה הרמב"ן בפירוש התוספות, שאם כדבריהם היה לו לר' יהודה לאסור נר של חרס אף אם אינו מאוס, שהרי זה כמיוחד לכך והדליקו בו, ולמה צריך היה ר' יהודה להגיע לטעם דמוקצה מחמת מיאוס, הרי זה ככלי שמלאכתו לאיסור.
 ====פירוש הרמב"ן====
+לכן מסביר ה'''רמב"ן''' (מד ב ד"ה ולי נראה) שהכא לא בתורת כלי שמלאכתו לאיסור קאמר, אלא מטעם שאדם מקצה אותה מלהשתמש בה אלא למעות ובזה בטל ממנה תורת כלי. ובתחילה הבינה הגמרא שמחשבה בלבד חשיב כמעשה להקצות אותה מלטלטלה, ועל זה מקשה הגמרא שאם כן גם בנר של חרס חדש היה לנו לאסור, שהרי אין לו תשמיש אחר ובמחשבתו מקצה הוא אותו לכך, ומתרצת דבאמת בעינן מעשה גם במיטה שייחדה ויעשה בה מעשה שיבטל אותה מתורת כלי. לכן נר ישן אף של מתכת מותר ואפילו יחדו לכך, כיון שלא עשה בו מעשה.
+<BR/>ויש להעיר שאפשר שזו גם כוונת התוספות או אפשר שלפני הרמב"ן היה פירוש אחר של התוס'.
 ===מניח או שוכח===
@@ שורה 39: / שורה 47: @@
 כדברי הרי"ף והרמב"ם כתב גם ה'''מאירי''' (מד ב ד"ה מטה).
-===שיטת רבנו תם והרא"ש===
+===שיטת רבנו תם===
 ה'''תוספות''' (מד ב ד"ה הא) כתבו שייתכן לומר שאף ר' שמעון מודה במיטה שייחדה למעות שאסור לטלטלה, והטעם לזה הוא כמו שמובא בגמרא להלן (קכג א) שמודה ר' שמעון שאסור לטלטל דבר שמקפיד עליו ומייחד לו מקום, וכן יש לומר כאן שמטה מייחד לה מקום ואסור לטלטלה.
 <BR/>ה'''רא"ש''' (ג כ) כתב שהסיבה שהביאה את רבנו תם לפרש כן, היא מפני שאיתא להדיא בגמרא (קכח א) שרב סובר כר' שמעון בטלטול ורק במוקצה לאכילה פסק כר' יהודה לאיסור. לכן צריך לומר הכא שגם אליבא דר' שמעון אמר כן.
@@ שורה 45: / שורה 54: @@
 מבואר בתוס' שסוברים לדינא שמיטה שייחדה למעות והניח עליה מעות מבעוד יום וסילקן אסור לטלטלה, משום שמייחד לה מקום. גם ה'''ראב"ן''' (שעח) סובר כר' תם שר' שמעון מודה בהא לאיסורא, כיון שייחדו לכך הוי כגרוגרות וצימוקים.
- ה'''רא"ש''' (ג כ) אחר שהביא דברי הרי"ף העתיק דברי רבנו תם ולא הכריע, אבל משמע שמסכים לדבריו. גם ה'''טור''' (אורח חיים שי) הביא דברי הרי"ף ורבנו תם ולא הכריע.
+ה'''רא"ש''' (ג כ) אחר שהביא דברי הרי"ף העתיק דברי רבנו תם ולא הכריע, אבל משמע שמסכים לדבריו. גם ה'''טור''' (אורח חיים שי) הביא דברי הרי"ף ורבנו תם ולא הכריע.
 ==שיטת ההלכה==